גיליון טו 2

פברואר 2014 תשע"ד

קוים לדמותו של שדה המחקר הלהט"בי בישראל

עמית קמה

סקירת ספרות זו היא בגדר ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר הלהט"בי בישראל. הקורפוס שנבדק הוא כל העבודות והמחקרים המקוריים שנעשו בתחום זה ופורסמו מאז 1942 ועד 2012 (N=338). המיפוי בחן מגוון היבטים: המהלך ההיסטורי של הפרסומים והתפלגויות של נושאיהם, מחבריהם (מין ומעמד אקדמי), ערוצי הפרסום ועוד. המסקנה העיקרית העולה מהניתוח היא שהשינויים במציאות החברתית בהקשר הלהט"בי הקדימו את הצמיחה הפתאומית בשדה האקדמי, שהתרחשה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20. נוסף על כך, נמצא כי החוקרים הישראלים מבכרים לבחון היבטים של התפתחות הזהות ההומואית, הלסבית והטרנסג'נדרית וגיבושה. כמו כן, הם מתעניינים בהיבטים של המשפחה החד-מינית (זוגיות והורות). לעומת זאת, לא ניכרת התעניינות בנושאים כמו איידס וביסקסואליוּת. המאמר מסתיים בהרהור בדבר האפשרות לגבש מסגרת מוסדית למחקר ולהוראה של המיניות על שלל התגלמויותיה.

גן הילדים הפרטי: אנטי-צרכנות ומעמד בעידן קפיטליסטי

עמית רוטמן ועמליה סער

המאמר מבוסס על עבודה אתנוגרפית בגן לילדים ממשפחות המעמד הבינוני-גבוה. המחקר התמקד במסרים החינוכיים המועברים בגן, ובייחוד במסר ההשקעה ההורית ובקשר שלו לתהליכי בידול מעמדי. הניתוח מעלה מתח מובנה בין אידאולוגיה חינוכית אנטי-חומרנית ובין היותו של הגן עסק כלכלי יוקרתי המשוקע בתרבות היפר-צרכנית. הטענה המרכזית היא שהשיח החינוכי הגלוי מעלה על נס אנטי-צרכנות, פשטות והענקה רגשית בלתי-אמצעית, בעוד שהגן הוא בעצם זירה אינטנסיבית של צרכנות עִלית. מכאן שהמעמד אמנם אינו חלק מודע מסדר היום הפדגוגי, אך ההשתתפות בגן היא פרקטיקה ישירה של בידול מעמדי.

 

הכלכלה הפוליטית של ישראל והגידול באי-השוויון בהכנסות, 1970-2010

טלי קריסטל

מאמר זה בוחן כיצד הכלכלה הפוליטית של ישראל מאז שנות השבעים של המאה ה-20 השפיעה על חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית לעומת רווחי המעבידים. הממצאים מבוססים על ניתוח השוואתי וכמותי ומלמדים שבתקופת הכלכלה הקורפורטיסטית – שהחלה בשנות השישים המאוחרות ונמשכה עד אמצע שנות השמונים – גדל חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית ביחס לרווחי המעבידים, בעיקר בזכות כוחם הכלכלי והפוליטי של ארגוני העובדים ומאבקם של איגודי המגזר הציבורי לשיפור תנאי השכר שלהם. ואולם, הפיצול בקרב העבודה המאורגנת הוביל להיחלשותה ולתחילתו של גידול באי-השוויון בשכר בקרב העובדים בשנות השבעים המאוחרות. מאמצע שנות השמונים ואילך הביאו היחלשות ארגוני העובדים ועליית המדיניות הממשלתית הניאו-ליברלית לא רק להמשך הגידול באי-השוויון בשכר, אלא גם לעלייה ברווחי המעבידים על חשבון חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית.

כיצד קופאיות, מנקות ומטפלות סיעוד הפכו ליזמות: סדנאות מרווחה לעבודה וכינון העצמי הניאו-ליבראלי

שרה הלמן

מאמר זה מנתח את הפרקטיקות הדיסקורסיביות של המנחים והמנחות בקורסי ההעצמה התעסוקתית שהתקיימו במסגרת תכנית ויסקונסין או תכנית מהל"ב, כדי לעמוד על האופן שבו נשים שיופנו לעבודה בשוק העבודה השניוני מוסבות ליזמוֹת. הניתוח איתר שלושה מנגנונים: (1) הפיכת העובדת לתיק מניות של הון אנושי; (2) הפיכת העבודה לסימולקרה מהסדר השלישי והפיכת עולם העבודה לגן שעשועים סולידרי; (3) דגש על שיטות של חשיבה חיובית. שלושת המנגנונים האלו מחוללים אינדיבידואליזציה של העובדת, וכן פועלים כדי לבטל באופן סימבולי את הניגוד בין הון לעבודה, ובתוך כך להפוך את הניאו-ליברליזם ל"קפיטליזם ללא קפיטליזם". הניסיון לכונן עצמי יזמי, אחראי ונוטל סיכונים מכין היטב את המשתתפות לעולם עבודה שבו עליהן לשאת בעצמן בנטל הסיכונים שפעם כיסתה מדינת הרווחה.

הזכות ל'דיור נאות': אימהות חד-הוריות פלסטיניות-ישראליות

טל מלר

מאמר זה מתמקד בסוגיה מתחום הדיור הנוגעת לאימהות חד-הוריות פלסטיניות-ישראליות, ומציג ניתוח מגדרי של אפשרויות המגורים העומדות לרשותן למימוש זכותן לדיור נאות (adequate housing). ניתוח זה הוא בגדר פריזמה לבחינת תחומי חיים נוספים הנוגעים להן ולילדיהן. המאמר מבוסס על מחקר איכותני שנערך בשנים 2011-2007 בקרב אימהות חד-הוריות פלסטיניות-ישראליות ועל ניתוח מגדרי של המדיניות בתחום הדיור המוצעת לנשים אלה. כמו כן, נערך כאן קישור לשיח הזכויות הבינלאומי, מכיוון שהמדיניות הנהוגה בישראל הובילה לאורך השנים לאפליה כלפי קבוצות מיעוט. מהלך זה עשוי לשמש כלי יעיל בפעולה פוליטית שבבסיסה תביעה מהמדינה לחרוג מהמדיניות הנהוגה בה. מניתוח הממצאים עולה כי בהיעדר פתרונות ממשלתיים, נדחקות הנשים להסדרים משפחתיים דכאניים בהיאבקן על מרחבים אוטונומיים להן ולילדיהן. היותן שקופות והמצוקה הקשה שאליה הן נקלעות בכל האמור בדיור עלולים להביא במצבים קיצוניים גם לסיכון חייהן.

פריפריאליות ובחירות לימודיות בקרב סטודנטים לתואר ראשון

לילך לב ארי ושלמה גץ

התרחבותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בעשורים האחרונים שיפרה את נגישותן של אוכלוסיות שהשתתפותן במערכת זו בעבר הייתה מצומצמת, ובכללן תושבי הפריפריה המאופיינים בהישגים לימודיים קודמים (ציוני בגרות ופסיכומטרי) ובסטטוס חברתי-כלכלי נמוכים מאלה של תושבי המרכז. במחקר זה אנו בוחנים השפעה משולבת של מגורים בפריפריה לעומת מגורים במרכז, הישגים לימודיים קודמים וסטטוס חברתי-כלכלי, על בחירות  לימודיות בקרב סטודנטים לתואר ראשון. מהממצאים עולה כי מקום המגורים משפיע על בחירות לימודיות, אם כי באופן נבדל על בעלי הישגים לימודיים גבוהים או נמוכים ועל בעלי סטטוס חברתי-כלכלי שונה. כאשר שיקולי הבחירה במוסד לימודים או בתחום לימודים הם דומים, תוצאות הבחירה של תושבי הפריפריה יהיו שונות מאלה של תושבי המרכז. עוד עלה מממצאי המחקר כי תושבי הפריפריה מתמקדים בבחירת תחומי לימוד המאפשרים כניסה מהירה יחסית לשוק העבודה, ואילו תושבי המרכז נוטים לבחור במקצועות שבהם משך ההכשרה ארוך יותר. ממצאים אלה הובילו אותנו לאתר תפיסה שכונתה בפינו "פריפריאליות": זוהי מעין "תחושת מקום", שלפיה מיוחסת משמעות למקום מגורים המרוחק מהמרכז כגורם בבחירות לימודיות בקרב סטודנטים לתואר ראשון.

"אנחנו חיים בעולם האין": נשים חולות מדברות מתוך סבל גופני על עמימות רפואית והכחשה חברתית

עדי פינקלשטיין

המאמר עוסק בהתנסות החולי (illness experience) של נשים חולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה בישראל. הגדרתן הרפואית של המחלות עמומה. הן לא נמצאות כיום בחזית המחקר הרפואי, ועד כה אינן זוכות להכרה ציבורית בישראל. המחלות אינן מסכנות חיים, אך פוגעות באיכות החיים. הנשים החולות מנהלות משא ומתן על הלגיטימציה להיות חולות הן הממסד הרפואי ועם הגוף הפוליטי, והן בספֵרה הפרטית עם הקרובים אליהן ביותר. הן מתארות כיצד מערכת של נורמות חברתיות ותפיסות תרבותיות ביחס לחולי ולבריאות, ובצדן הסדרים פוליטיים ובירוקרטיים, מביאים לכך שהן נאלצות להסתיר את מצבן הגופני ולהמשיך לתפקד כרגיל. מטרתו של המאמר לחשוף לראשונה את התופעה בהקשר הישראלי ולעודד את המשך המחקר על היבטים חברתיים ותרבותיים של חולי כרוני בישראל.

מישויות קליניות לתופעה חברתית: הזמנה לניתוח השיח של לקויות למידה בישראל

עופר קצ'רגין

​​מאמר זה מבקש לזמן חשיבה מחודשת על המושג "לקויות למידה" באמצעות עמידה על ההקשר ההיסטורי והחברתי שבו נטועה התופעה. החלק הראשון של המאמר מציג את התשתית התאורטית של הדיון הסוציולוגי בשדה הלקויות, ונחשפת בו העמימות הנלווית למושג "לקויות למידה" באמצעות הצגת רקע היסטורי קצר של צמיחת שיח ומגוון ביקורות שצמחו מתוכו. בחלק השני נבחנות ההגדרות המקובלות בשיח הלקויות הישראלי בהשוואה לשיח הלקויות במדינות שונות. בניגוד לחזית האחידה שמציג השדה המקומי, מתברר כי השיח הגלובלי הוא הטרוגני ומתאפיין בריבוי דעות ומחלוקות. בחלק השלישי עומדים לבחינה שני אידיומים שעליהם נשען שיח הלקויות הישראלי: הסטטיסטי, המתייחס לאחוז בעלי הלקויות באוכלוסייה, והאטיולוגי, העוסק בקשר בין הלקות ובין מקורה הנוירולוגי. באמצעות ניתוח טקסטים מרכזיים של שדה הלקויות וראיונות עם אנשי מקצוע מתברר כיצד טענות מרכזיות בשיח התעצבו לכדי "עובדות מדעיות", הגם שבסיסיהן המדעיים רעועים למדי. מטרת המאמר היא לתרום לפיתוחו של שיח לקויות מורכב יותר על ידי חשיפת הקשריו התרבותיים-חברתיים.

ביקורות ספרים:

יהודה גודמן

על: מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה / קימי קפלן ונורית שטדלר (עורכים)

נועה לביא

על: Pop-Rock Music: Aesthetic Cosmopolitanism in Late Modernity \ Motti Regev

ורדה וסרמן

על: ארגונים בעולם פוסטמודרני / ישראל כ"ץ

רמי קפלן

על: קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי / אריאל הנדל, אודי אדלמן, מיכל גבעוני, נועם יורן ויואב קני (עורכים)

עדי מורנו

על: מחשבות מיניות: תיאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות / עמליה זיו

עידו תבורי

על: קוקיזם - שורשי גוש אמונים, תרבות המתנחלים, תיאולוגיה ציונית, משיחיות בזמננו / גדעון ארן

רבקה נריה בן-שחר

על: Young Men in Israeli Haredi Yeshiva Education: The Scholars Enclave in Unrest \ Yohai Hakak

שרה הלמן

על: מלחמותיה החדשות של ישראל / אורי בן אליעזר

שגיא מעין

על: מפגש תרבויות בעולמם של מתבגרים: קריאה בספרות ישראלית במאה ה-21 / עופרה מצוב-כהן

דלית שמחאי

על: Alternative and Bio-Medicine in Israel: Boundaries and Bridges \ Judith T. Shuval and Emma Averbuch

בעז שמיר

על: מנהיגים חברתיים בישראל / עמליה אוליבר-לומרמן, תמר זילבר ואבנר דה שליט (עורכים)

יפעת גוטמן

על: השואה, התקומה והנכבה / יאיר אורון