גיליון ט 1

אוגוסט 2007 תשס"ז

גיליון מיוחד בנושא עוני ורווחה

דבר עורכות הגיליון המיוחד: על עוני, עבודה ורווחה | חיה שטייר ועליזה לוין

על עוני ורווחה:

קיטועים מבניים ומגדריים של היסטוריית העבודה של נשים: הצמצום במבני ההזדמנויות של עובדות עניות

שרית סמבול ואורלי בנימין

ההכרה הציבורית בקטגוריה “עובדים עניים” הולכת ומתחזקת בחברה הישראלית, אך המודעות לאופייה המגדרי עדיין בחיתוליה. עובדים עניים הם לעתים קרובות עובדות עניות המועסקות בהעסקה לא-שגרתית נטולת הגנה − אם באמצעות חברות כוח אדם, קבלנים או מעסיקים פרטיים. מאמר זה תורם להבנת אופייה המגדרי של הקטגוריה “עובדות עניות” באמצעות העמדה של מסגרת תיאורטית, המשלבת בין הדיון בהתנסויותיהן של נשים כעומדות במרכז חיי משפחותיהן לבין התנסויותיהן של נשים כמי שמשלמות מחיר גבוה על תהליכי ההתנערות של מדינת הרווחה הישראלית ממחויבותה להגנה על עובדות לא פרופסיונליות וסמי-מיומנות. המסגרת התיאורטית המוצעת מאמצת את גישת ה-work history, שפמיניסטיות בשנות השבעים והשמונים פיתחו לצורך חקירת השתלבותן של נשים אנגליות ואמריקאיות בשוק העבודה, והיא משלבת בינה לבין חקר ההקשר המבני-היסטורי שבתוכו מתפתחת היסטוריית העבודה. במיוחד מתמקד הטיעון בשינוי המבני שחל באופיים של מבני ההזדמנויות הפתוחים בפני נשים, אשר אירועי חיים מגדריים קוטעים את היסטוריית העבודה שלהן. על בסיס ראיונות עם 12 נשים שהשתתפו בסדנה להעצמה כלכלית של נשים, אנו מציעות דרך לבחינת היסטוריית העבודה של נשים אשר מבחינה בין קיטועים מבניים הנוטים לצמצם את מבני ההזדמנויות של נשים, קיטועים מגדריים וקיטועים שבהם מתלכד השינוי ההיסטורי עם מגדר. על בסיס ניתוח היסטוריית העבודה של המרואיינות אנו טוענות כי בהקשר מבני שבו מתרחבת העסקה לא-שגרתית, גדלים המחירים ארוכי הטווח שנשים משלמות על אובדן מקום עבודה בשל קיטועים מבניים או משפחתיים.

לקראת מדיניות מבוססת ממצאים: סקירה שיטתית של תוכניות להתמודדות עם אבטלה בישראל

מימי אייזנשטדט, ג‘וני גל ואלון שפירא

מטרת המאמר להדגים גישה מחקרית של מחקרי-על (meta analysis) או סקירה שיטתית (systematic review) המאפשרים ניתוח של ממצאים משילוב של כמה מחקרי הערכה ובוחנים את השפעת התוכניות על המשתתפים בהן כבסיס לקבלת החלטות בתחום המדיניות החברתית והציבורית. תופעת האבטלה וחוסר ההשתלבות של יחידים וקבוצות בשוק העבודה הן בעיות חברתיות בעלות השלכות שליליות עבור המובטלים עצמם, סביבתם והחברה כולה. הניסיון להתמודד עם תופעה זו הביא להתפתחותן של מגוון תוכניות שמטרתן לשלב את המובטלים בשוק העבודה. לעתים לוו התוכניות להתמודדות עם אבטלה במחקרי הערכה, ובשנים האחרונות הולך ומצטבר ידע רב באשר למידת היעילות שלהן. ריבוי התוכניות והידע מצד אחד, ומיעוט המשאבים והרצון למקד את המאמצים בצעדים יעילים בלבד מן הצד האחר, האיצו את השאיפה של קובעי המדיניות לזהות את סוגי התוכניות אשר מניבות את התוצאות היעילות ביותר בתחום זה. מטרות המחקר היו להעריך מהן התוכניות המועילות להתמודדות עם אבטלה בישראל, ולבדוק אילו אוכלוסיות יכולות להפיק תועלת מרבית על סמך מחקרי הערכה של תוכניות שבוצעו בישראל בין השנים 2005-1990. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי התוכניות השונות שהופעלו בישראל בשלהי המאה העשרים הביאו בטווח הקצר והבינוני לעלייה מסוימת בהשתתפות בשוק העבודה. ההצלחה המרבית הייתה לתוכניות שהופנו לעבר עולים חדשים שהגיעו לארץ מברית המועצות לשעבר, ולנשים.

גורמים המשפיעים על עמדות ראשי הרשויות בישראל ביחס לעוני

ליהיא להט, גילה מנחם ויוסף קטן

המחקר הנוכחי בוחן תפיסות ביחס לעוני, מקורותיו ודרכי ההתמודדות האפשריות עמו בקרב ראשי רשויות מקומיות בישראל. האופן שבו קובעי המדיניות תופסים ומגדירים בעיות חברתיות משפיע על דרכי ההתמודדות הנבחרות והמיושמות כמדיניות ציבורית. עמדות באשר לעוני לא נבחנו עד כה בקרב אוכלוסיית ראשי רשויות. המאמר הנוכחי מציע מודל מושגי הקושר בין מאפייני רקע של ראשי הרשויות, מאפייני הרשות שהם מכהנים בה, תפיסות ערכיות ותפיסות בדבר הסיבות לעוני, ובין תמיכתם בחלופות שונות להתמודדות עם בעיית עוני. ניתוח הנתונים מתבסס על 105 שאלונים שהתקבלו בשנת 2002. ממצאי המחקר מגלים תמיכה של ראשי הרשויות בסיבות המבניות לעוני, ומיעוט תמיכה בסיבות התנהגותיות, ומצביעים על מרכזיותן של התפיסות הערכיות ושל הסיפור הסיבתי בהסבר בחירת המדיניות של ראשי הרשויות בישראל.

מאמרים:

מתחם המגורים המגודר בישראל: שלב חדש של היבדלות במרחב

גלעד רוזן וערן רזין

מתחם המגורים המגודר (gated community) הוא צורת מגורים חדשה, שבכוחה להשפיע באופן מהותי על הנוף העירוני ועל החברה הישראלית. לטענתנו, פיתוח מתחמי מגורים מגודרים מצביע על שלב חדש של היבדלות חברתית-מרחבית של קבוצות אוכלוסייה שונות, בראש ובראשונה על בסיס מעמדי ולאו דווקא על בסיס אידיאולוגי, אתני או מתוך שאיפה לשיפור הביטחון האישי. טענה נוספת היא כי קיים פער ניכר בין השיח הציבורי והמקצועי בתחום לבין המצב בפועל − פער המשפיע על היעדרה של מדיניות מגובשת בתקופה שבה נקבעות עובדות בשטח. בשנת 2005 היו בישראל לפחות 26 פרויקטים, בהיקף של כ-6,000 יחידות דיור, שענו על ההגדרה הקשיחה ביותר של התופעה. בניגוד לדגש האתנו-ביטחוני שבלט בסיקור מקרה גבעת אנדרומדה, מניתוח עשרה מקרים המייצגים ארבעה דגמים של מתחמי מגורים מגודרים עולה כי ההיבט המעמדי הוא מאפיין משותף מרכזי של התופעה. התופעה מתאפיינת ביוזמה של המגזר העסקי ובהיעדר כמעט מוחלט של מדיניות ציבורית, כאשר המגזר השלישי מתפקד כגורם מאזן כמעט יחיד בתהליכי התכנון והפיתוח.

רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד

ארז צפדיה וחיים יעקובי

בשנים האחרונות משמשת האופציה הרב-תרבותית כמודל נורמטיבי בקרב פרנסי העיר אשדוד. המבנה הפיזי של העיר, תוצר תכנונה המודרניסטי, והרכבה הדמוגרפי מהווים לכאורה את התשתית לכינונה של אופציה רב-תרבותית זו. מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את שאלת היותה של אשדוד עיר רב-תרבותית. בעזרת גיוס וחיבור בין תובנות תיאורטיות מגוף הידע על הסדרים רב-תרבותיים ומגוף הידע על פוליטיקה ותכנון עירוני המאמר מתחקה אחר תכנונה של העיר ובנייתה כחלק מחזון בינוי אומה ומדינה, כמו גם אחר יצירת החפיפה בין אתניות, מעמד ומקום מגורים ויצירת מערכת היחסים בין הקהילות בעיר. ממצאיו של המחקר מציבים סימני שאלה לגבי היותה של אשדוד “עיר רב-תרבותית”, אף שמוסדות השלטון המקומי מכירים בשונות ובייחוד של כל קהילה, מטפחים את הקהילות השונות ומפגינים נדיבות בתחום התרבות הקהילתית.

גוף, מיניות ומשפחה בקרב חיילי מילואים קרביים בישראל: על דמיון והומור

ליאורה שיאון ואיל בן ארי

מאמר זה עוסק בדרך שבה השירות במילואים מכונן, מדמיין ומתמודד עם תפיסות של גבריות “נכונה” דרך הומור והתבדחות אצל הגבר היהודי בן המעמד הבינוני. לאחר שערכנו מחקר אתנוגרפי שליווה ארבעה גדודי מילואים קרביים לאורך זמן, אנו דנים בארבעה נושאים: הראשון הוא הקשר המורכב בין מגדר לגיל. בעוד שמחקרים על גיל אכן מכירים בחוויות השונות שחווה הפרט לאורך חייו, מעט מאוד נכתב על האופן שבו גברים בני גילים שונים מתקשרים ביניהם סביב נושאים הקשורים לגבריות − למשל העיסוק של גברים בגופם המתבגר (עיסוק בשומן, יכולת פיזית ומינית ומראה) מועצם מעצם ההשוואה הבלתי פוסקת בין חיילים מבוגרים וצעירים; הנושא השני מתקשר לאישוש התקופתי והבעייתי של גבריות לאורך מסלולי החיים. השקפה על שירות המילואים של פרטים לאורך ציר זמן מאפשרת לנו לראות שבעוד שיציאה למילואים היא חזרה מסוימת לעצמי בן ה-19 או ה-20, אותו הפער בין עצמי זה לבין ההווה הופך את אישוש הגבריות למורכב ואף בעייתי; הנושא השלישי מתמקד ביחס המורכב לנשים שניתן למצוא במסגרות המכוּננות על טהרת הגבריות. במקרה הנדון כאן היחס לנשים אינו רק כאל אובייקטים מיניים, מאחר שלחץ רב מופעל על החיילים הרווקים להינשא ולהקים משפחה נורמטיבית; ולבסוף, כיצד גברים אינם רק מופעלים על ידי הומופוביה אלא משתמשים בנשים ובגברים הומוסקסואלים כדי למפות ולפרש יחסי כוח ותחרות בינם לבין עצמם.

לזכרו של ברוך קימרלינג:

ברוך קימרלינג: שולי במרכז | יהודה שנהב

ביקורות ספרים:

זאב רוזנהק
על: פופוליזם והגמוניה בישראל / דני פילק

נסים ליאון

על: Remaking Israeli Judaism: The Challenge of Shas \ David Lehmann and Batia Siebzehner

 

יהודה גודמן
על: מקומות שמורים: מגדר ואתניות במחוזות הדת והתשובה / תמר אלאור

גל לוי
על: Is Israel One? − Religion, Nationalism, and Multiculturalism Confounded \ Eliezer Ben-Rafael and Yochanan Peres

נועה לביא
על: הגלובליזציה של ישראל − מק‘וורלד בתל אביב, ג‘יהאד בירושלים / אורי רם

גיורא רהב
על: קריירה פלילית ועבריינות סדרתית / ארנון אדלשטיין

אביבה חלמיש
על: וּמִסַּפְסַל הַלִּמּוּדִים לֻקַּחְנוּ: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, 1948-1939 / יעל דר

דיאנה לוצאטו
על: בטן מלאה: מבט אחר על אוכל וחברה / אביעד קליינברג (עורך)

עפרה טנא
על: בגובה הבטן: ההיבטים החברתיים והפוליטיים של המטבח הערבי בישראל / ליאורה גביעון

ערן שור
על: זהויות במשחק: כדורגל ערבי במדינה יהודית / תמיר שורק

דפנה גולן
על: לקראת מהפכה חינוכית? בעקבות כנס ון ליר לחינוך על יישום דו"ח דוברת / דן ענבר (עורך)

ניצה ינאי

על: לקרוא איראן בישראל: העצמי והאחר, דת ומודרניות / חגי רם

שרה חינסקי ושי לביא
על: הסרת הקסם מן המזרח: תולדות המזרחנות בעידן המזרחיות / גיל אייל