גיליון יא 2

פברואר 2010 תש"ע

דבר העורך | חיים חזן

 

הרצאת נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית בשנת 2009:

החברה הישראלית: ככל החברות או מקרה יוצא דופן? | סמי סמוחה

פרספקטיבה השוואתית תסייע להעריך את מאפייני החברה הישראלית, תעמיק את ההבנה של ישראל וחברות אחרות, תגיע להכללות מדעיות ותתגבר על הקרתנות בחקרי מקרה. השאלה המרכזית היא אם אפשר להשוות את ישראל לדגם חברה מוכר כלשהו, ואם כן, לאיזה דגם, או שמא היא מקרה חריג והשוואות כאלה הן חסרות ערך. ישראל מושווית לחברות מערביות, לחברות מהפכניות, לחברות שסועות לעומק ולחברות קולוניאליות, ואת כל ההשוואות הללו יש לבחון בקפידה. ישראל היא מערבית רק באופן חלקי; המהפכה הציונית שייסדה אותה טרם הסתיימה; היא חברה שסועה לעומק, אך יציבה וכמעט אין בה אלימות בין קבוצות אוכלוסייה; ותכונותיה הלא–קולוניאליות עולות על חזותה הקולוניאלית. ישראל סוטה מדגמי החברה שהיא מושווית אליהם וייחודית במידה רבה. עם זאת, הכללתה במחקרים השוואתיים תחשוף הן את ייחודה והן את דמיונה לחברות אחרות ותתרום למדע.

מודל הדמוקרטיה האתנית: מהו ייחודה של ישראל?

משה ברנט

מודל הדמוקרטיה האתנית של סמי סמוחה קרא תיגר על הדעה המקובלת בדבר ייחוד זהותה הלאומית של ישראל בכך שהציב אותה כאבטיפוס לסוג של דמוקרטיה ־ דמוקרטיה אתנית ־ לצדן של מדינות אחרות, רובן ממזרח אירופה. המאמר הנוכחי טוען, גם באמצעות בחינת דוגמאותיו המזרח אירופיות של סמוחה, שבניגוד למה שסובר סמוחה, הזהות הלאומית הישראלית היא אכן ייחודית ועומדת כקטגוריה בפני עצמה. וכך בדוגמאותיו המזרח אירופיות של סמוחה קיים, לצדו של רעיון “אומת הליבה” האתנית, גם מושג של אומה אזרחית– טריטוריאלית שמאפשר להטמיע או לשלב בתרבות הלאומית הדומיננטית מיעוטים שאינם שייכים לאומת הליבה. המקרה הישראלי הוא ייחודי בכך שאינו מכיר ואינו מאפשר הכרה בקיומה של אומה ישראלית אזרחית–טריטוריאלית, ובכך אינו מאפשר להטמיע בתרבות העברית הדומיננטית מיעוטים לא יהודיים, בעיקר ערביים.

מיליטריזם ומרחב בישראל

ארז צפדיה

המאמר מתמקד באופן שבו המיליטריזם כונן את המרחב בישראל, ועוקב, לנוכח התמורות במיליטריזם, אחר השלכותיו על הריבוד האתנו–מעמדי בחברה בישראל. עיקר תשומת הלב תתמקד בהקמת יישובים חדשים. לבחינת התמורות המאמר מציע מונחים מרחביים מקבילים לתהליכי המיליטריזציה: סְפר )פתוח ופנימי( ־ שקושר בין התיישבות לביטחון; סְפר גלובלי ־ שפורם את הקשר בין התיישבות לביטחון; וסְפָריפֶרְיָה ־ שמגייסת את הקשר בין התיישבות לביטחון לשם העצמת הפריפריה. מושגים אלה מנותחים בעזרת מסגרת מבנית של שלושה ממדים: אידיאולוגי, צבאי/אזרחי וחברתי. המסגרת מדגישה בפרספקטיבה דינמית את הטרנספורמציה שחלה בכל ממד לאורך זמן, וכיצד התמהילים בתוך הממדים וביניהם מבנים את המרחב ומספקים יציבות הן למבנה אתנו–מעמדי מרובד והן למיליטריזם, שמתגלה כעמיד אל מול האתגרים שהאידיאולוגיה והמדיניות הניאו–ליברליות מעמידות בפניו.

החינוך העל תיכוני הלא אקדמי בישראל: נפרד אך שווה?!

אברהם יוגב, עדית ליבנה ואורן פזמוני–לוי

מאמר זה מתמקד בחינוך העל תיכוני הלא אקדמי בישראל, ומועלית בו הטענה שהאפשרות להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה בישראל אינה טמונה רק באוניברסיטאות ובמכללות, אלא גם בחינוך זה. המאמר מתאר, לראשונה, את התפתחות החינוך העל תיכוני ואת המגמות המאפיינות אותו מבחינה מערכתית ומבחינת הרכב הסטודנטים הלומדים בו. במהלך השנים ניכר ביקוש ללימודים על תיכוניים, אולם התברר שביקוש זה מאפיין במידה רבה בני קבוצות חברתיות מוחלשות המודעים לחשיבותן של תעודות השכלה וחותרים להשיגן. ממצאים אלה מחזקים את הטענה שלפיה הרחבת האפשרות לשדרוג אקדמי של הלימודים העל תיכוניים תקרב קבוצות חדשות להשכלה הגבוהה ותקדם את השוויון בנגישות להשכלה זו. לפיכך המאמר מצביע על הצורך לגבש מדיניות מכילה יותר כלפי החינוך העל תיכוני בישראל ועל כיוונים אפשריים למחקר עתידי על אודותיו.

סמלים ושפה בקבוצת השווים באינטרנט: רטוריקה, היגדים ואיקונוגרפיה

אורן גולן

מאמר זה דן בהבניה של סמלים ושל פרקטיקות חדשות של נעורים ברשת. ניתוח סמיוטי של סמלים ודפוסי שיח בין בני נוער באינטרנט מעיד על אופן יצירתן של קבוצות שייכות, הבניית יחסים וביטויים של תרבויות נוער ברשת. המחקר כולל ראיונות עומק עם 38 בני נוער ותצפיות בארבע קבוצות דיון ברשת. המאמר בוחן לקסיקון חדש של בני נוער המורכב משלושה אמצעים מרכזיים ליצירת יחסים, משמעויות ופעילויות בקבוצת השווים באינטרנט: 1) מטפורות איקונוגרפיות של פנטזיה, צחוק ולעג; 2) רטוריקה של יחסי אחווה; 3) היגדים של האנשה וסולידריות. בניגוד לטענה של חוקרי אינטרנט, חינוך ונוער בדבר דלות, ניכור ובידוד חברתי של בני נוער מול המחשב, מחקר זה מצביע על האופנים שבהם בני נוער מבטאים משמעויות מתוך עולמות חווייתיים, וכן על היותם משתתפים פעילים ביצירת מרחב תרבותי אוטונומי ובעלי השפעה על התרבות ועל השפה.

פרו–נטליזם סדוק: נרטיבים של הולדה ואי–הולדה בישראל

אורנה דונת

מדינות מערביות רבות ומדינת ישראל בכללן מזוהות עם אידיאולוגיה פרו–נטליסטית, קרי מערך של אמונות, עמדות ופרקטיקות המעודדות ילודה, מרוממות את תפקיד ההורות ומדגישות את היתרונות שבהולדת ילדים וגידולם. מאמר זה בוחן לראשונה את מופעם הלוקלי של סדקים באידיאולוגיה, תוך התמקדות בהיווצרותה של תרבות–נגד נון–נטליסטית בחברה פרו–נטליסטית, ובמילים אחרות, את הסירוב להורות במדינת ישראל. ראיונות עם זוגות שאינם רוצים ילדים, בצד ניתוח תוכן של פורום האינטרנט נשים שלא רוצות ילדים מלמדים שפרשנויותיהם, פעולותיהם ובחירותיהם היומיומיות של שחקנים חברתיים מתאפשרות בחסותה של מסגרת מקרו–תרבותית סדוקה, שאינה קוהרנטית וסטטית כפי שהיא מוצגת בספרות המחקרית שעניינה פריון ורבייה. הסירוב להורות ממשיך להעמיק סדקים אלה, ובכך מגדיל את אוטונומיית הבחירה הרבייתית גם בתוך מסגרת תרבותית הנתפסת כהגמונית.

יזמות זעירה של נשים כמסלול ניעות חברתית, מספר היבטים פרדוקסליים

עמליה סער

המאמר מציג אתנוגרפיה של קורס יזמות זעירה לנשים מעוטות הכנסה ומעלה שמרכיב מרכזי בתהליך שעוברות הנשים הוא האופן שבו הן תופסות את הסיכויים, את הזכאות ואת האחריות שלהן להרוויח כסף. ניכרת השפעה ברורה של החוזה המגדרי המודרני, המכונן נשים נורמטיביות כמפרנסות משניות שעיקר תרומתן היא העבודה הרגשית. נשים נוטות להתנהל מתוך “אתיקה של אהבה” ולהימנע משאיפה מפורשת “לעשות כסף”. ניתוח תהליך הלמידה, העוסק בהקניית אוריינות עסקית ותרבותית, מחדד את מרכזיות העבודה כפרקטיקה של השתתפות אזרחית, מלבד הפונקציה המיידית של התפרנסות, ומאפשר לפרש את הכמיהה לגלם נשיות נורמטיבית כחלק ממסע היחלצות מן השוליים. אני טוענת שהפורמליזציה של עבודת הנשים מייצרת אפקט פרדוקסלי של הכלה והדרה: אימוץ פרקטיקות הגמוניות של עבודה וצריכה סולל את הדרך להתקבלותן האזרחית, אך בו בזמן מעודד הפנמה של השיח שסימן אותן מלכתחילה כסובייקטים פגומים.

יזמי מדיניות, הבניות פוליטיות וחלון הזדמנויות: הפוליטיקה של הרפורמה השנייה במערכת הפנסיה בישראל

מיכל רצון

המאמר דן ברפורמה במערכת הפנסיה משנת 2003 לאור התיאוריה הניאו–מוסדית הדנה בשינוי מוסדי רדיקלי. טענת המחקר היא שיזמי המדיניות - פקידי משרד האוצר - השתמשו בהבניות פוליטיות של משבר כדי לקדמה בעת שנפתח בפניהם חלון הזדמנויות. הבניות אלו סייעו להם להתגבר על מכשולים בזירה הפרלמנטרית ובזירה הציבורית. בדפוס של שינוי התפתחותי הפכו קרנות הפנסיה ממלכ“רים החותרים לשמר את ההכנסה של העובד בגיל הפרישה, לפי מודל ביסמרק, לגופים עסקיים הפועלים על פי עקרונות שוק, לפי המודל הניאו–ליברלי. בעקבות הרפורמה חלו שינויים יסודיים לא רק בשוק הפנסיה אלא גם בשוק ההון ובשוק העבודה. ליברליזציה של שוק ההון והטיית מאזן הכוחות במערכת יחסי העבודה, הנובעות מאותה פרדיגמת מדיניות, היו מניעים נפרדים לרפורמה. לנוכח מכלול היבטיה, הרפורמה בפנסיה מסמנת ציון דרך חשוב בתהליך המיסוד של מדיניות ניאו–ליברלית בכלכלה הפוליטית הישראלית.

סימפוזיון לזכר ליאון שלף:

על הספר: "Generations Apart: Adult Hostility to Youth" מאת ליאון שלף | רינה שלף

שיח בין–דורי: הערות על הסוציולוגיה של דורות | חנה הרצוג

משבר השיתוף הבין–דורי בנחלות של יוצאי הרי האטלס | משה שוקד

זכויות של ילדים ועוינות של מבוגרים | דפנה הקר

דור וזיכרון קולקטיבי | ורד ויניצקי–סרוסי

תגובות:

תגובה לדבר העורך בגיליון העשור (חוברת י[2], 2009) | עידן ירון ועמרי הרצוג

ליאון שלף.jpg

ביקורות ספרים:

פתח דבר | מיכל פגיס ושלמה פישר, עורכי מדור ספרים

 

חיים חזן על:

  • Ritual in its Own Right \ Don Handelman and Galina Lindquist (eds.)

  • Ritual and its Consequences: An Essay on the Limits of Sincerity \ Adam B. Seligman, Robert P. Weller, Michael J. Puett and Bennett Simo

עופר נורדהיימר-נור

על: The Golem in German Social Theory \ Gad Yair and Michaela Soyer

 

שלמה פישר

על: החברה המיסטית: חזון חברתי מתפתח / פיליפ וקסלר

חנה הרצוג

על: נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים / רות רודד ונוגה אפרתי (עורכות)

אסתר מאיר-גליצנשטיין

על: The Other Iraq: Pluralism and Culture in Hashemite Iraq \ Orit Bashkin

ענת לפידות-פירילה

על: Beyond Sacred and Secular: Politics of Religion in Israel and Turkey \ Sultan Tepe

רינה נאמן
על: נשים ציוניות באמריקה: הדסה ותקומת ישראל / מירה קצבורג-יונגמן

אבי קיי
על:  The American Dream—For Men Only? Gender, Immigration, and the Assimilation of Israelis in the United States \ Lilach Lev-Ari

יוכי פישר
על:  ע(ו)ל הסובלנות: מסורות דתיות ואתגר הפלורליזם / שלמה פישר ואדם ב' סליגמן (עורכים)

שני בר-און

על: עבודה, הון ושלטון: עשור בתולדות תנועת הפועלים בארגנטינה (1966-1976) / אפרים דוידי