גיליון יג 1

אוגוסט 2011 תשע"א

דבר העורך | חיים חזן

ביקורת אמפתית: בחינה מחודשת של תפקיד הסוציולוג המבקר

גלית אילון ודניאלה אריאלי

מאמר זה מבקש להעלות לדיון את שאלת יחסה של הסוציולוגיה הביקורתית כלפי האחר שלה: האחר המבוקר. על בסיס קריאה בכתביהם של מישל פוקו והומי באבא אנו מראות שתפיסות פוסט-סטרוקטורליסטיות ופוסט-קולוניאליסטיות מצביעות על הצורך לבחון מחדש את תפקידו של המבקר ואת האוריינטציה שלו כלפי מושאי הביקורת, או במילים אחרות, הן מניחות תשתית לשינוי בתרבות הביקורת. בצד ההמשגה התיאורטית של מופעיו המורכבים של הכוח התוו שני ההוגים הללו עקרונות של ביקורת הנשענת על אמפתיה שאינה מתוחמת לצד אחד, או ליתר דיוק, להבניה של צד אחד. המושג "ביקורת אמפתית" שאנו מציעות מבקש להדגיש היבט זה כקו מנחה בפרקטיקה הביקורתית. המושג מסמן את האפשרות להתגבר על הפרדוקסליות המאפיינת את השיח הביקורתי שאמנם מבקש לפרק דיכוטומיות ודפוסי חשיבה דואליים, אך מאשרר אותן שוב ושוב בפרקטיקה הביקורתית שלו עצמו.

טענת ההסללה: מקרה מבחן בסוציולוגיה ביקורתית

אבנר מולכו

מאמר זה הוא ניסיון לבחון את הסוציולוגיה הביקורתית בישראל, וזאת באמצעות התרכזות במקרה מבחן אחד – הטענה המוצגת במחקרים אלה כי הפערים החינוכיים בין העדות בישראל נובעים ממה שמכונה מדיניות הסללה בחינוך העל יסודי בעשורים הראשונים לעצמאות המדינה, וכי מדיניות זו כוונה ליצירת מעמד פועלים מזרחי. לאחר בחינה דקדקנית של המחקרים הביקורתיים בנושא ופרישת הרקע ההיסטורי של החינוך והכלכלה בתקופה ההיא מתברר כי טענת ההסללה חסרה ביסוס אמפירי וכי היא נגועה בדמגוגיה ולוקה קשות בהצגה ההיסטורית של הדברים ובמתודולוגיה המשמשת את החוקרים. הכשלים הללו נובעים, אבקש לטעון, מהיצמדות לתפיסה המוסרית העומדת מאחורי הסוציולוגיה הביקורתית של החינוך, תפיסה שנראה כי היא משפיעה גם על מחקרים ביקורתיים אחרים.

המחיר הדמוגרפי: שיעורי ילודה והישגים במבחנים בינלאומיים

יריב פניגר ויוסי שביט

מחקרים בינלאומיים מראים שהישגי התלמידים בישראל נמוכים בהשוואה למדינות מפותחות. כמו כן, בישראל שיעורי ילודה גבוהים מאוד לעומת אלה של רוב המדינות המפותחות. כתוצאה מכך, המשפחות הישראליות גדולות יחסית, והצפיפות בכיתות גבוהה. שני משתנים אלו מוכרים בספרות המחקר כגורמים שמגבילים הישגים לימודיים. במחקר זה אנו מנתחים את נתוני PISA 2000 ו-PISA 2006 ומראים שגודל האוכלוסייה הצעירה בישראל, הקשור לשיעורי ילודה גבוהים, מסביר את רוב הפער בין ציוני התלמידים הישראלים ובין הממוצע הבינלאומי. ההשפעה שיש לגודל האוכלוסייה הצעירה על ציוני התלמידים נמצאה קשורה הן לגודל המשפחות והן לצפיפות בכיתות. מחקרים רבים מחפשים את ההסבר לרמת ההישגים הנמוכה במשתני מערכת החינוך עצמה. המחקר הנוכחי מראה שלהקשר החברתי והדמוגרפי שבו פועלת מערכת החינוך בישראל תרומה חשובה להבנת הישגי התלמידים הישראלים בהיבט השוואתי.

לעכל את הזר: על האתיקה של חוויית זיהוי הזר ברחוב הישראלי

עידו יואב

מחקר מיקרו-סוציולוגי-אתנוגרפי זה דן באתיקה המאפיינת את יחסי הזרים במרחב העירוני-הציבורי ביומיום הישראלי, באמצעות ניתוח כמותי של יותר מאלף זיהויים ותיאורים אתנוגרפיים-איכותיים של זרים שערכתי במהלך נסיעות בקו מוניות השירות בין תל אביב לירושלים בשנים 2005-2009. לאור ניתוח שיטתי זה אני מציע לאפיין אתיקה זו כאתיקה מעכלת, ולהציבה כנגד התפיסה ההגמונית של האתיקה האדישה, הנמנעת, המותירה, שרווחה מאז אנגלס וזימל ועד ימינו. קריאה אתית חדשה זו מלמדת על יחס סגור הנוטה מראש להאחיד ולהשטיח את הזר המזוהה לכדי פן צר, בלי להותיר כל פתח לחוויית אחרותו, כך שלמעשה האדם המזוהה (הנבלע) מעוכל, נספג ונחווה כאחד עם סדר התרבות של המזהה (הבולע).

ירושלים של כסף: משילות עירונית, יזמות עסקית ועיצוב המרחב

אראלה גנן ונורית אלפסי

מאמר זה שואף לבחון את הפרויקטים של מגורי היוקרה שאושרו לאחרונה בירושלים ואת הקשר בינם ובין המרקם העירוני, ולשאול כיצד משפיעים היחסים בין עיריית ירושלים ליזמי הפרויקטים על עיצובם. שתי טענות מרכזיות במאמר: האחת עוסקת בנושא המשילות והרווח התכנוני, והאחרת בנושא קהילות השער, תפקידן בכלכלה הגלובלית והשפעתן על המרקם העירוני. בנוגע למשילות נטען כי בין העירייה ליזמים מתקיימים יחסי גומלין הנובעים מכך שהכוח לשלוט בעיר שבור ומפוצל ביניהם. מטרתה של עיריית ירושלים היא ליצור רווחים תכנוניים לה ולציבור, ועל כן היא מצויה במשא ומתן תמידי מול היזמים. אף על פי שהעירייה קוצרת לא אחת הצלחות במשא ומתן, הסדר השולט בו הוא זה המוכתב על ידי ההון. בנושא המרקם העירוני נטען כי מגורי היוקרה בירושלים יוצרים קהילות שער בלב העיר. בשונה מהדגם הקלאסי המתואר בספרות, קהילות אלה מרוככות ואינן מנותקות לחלוטין מהחלל הציבורי, ועם זאת בעיצוב הפרויקטים ובתפקוד של מערכי המגורים נשמרים ממדים רבים של הפרדה, ניתוק וקיטוע של המרקם העירוני. היבטים של התחדשות עירונית הטמונים בהם, לרבות שימור מבנים וחידוש תשתיות, משמשים גם אמצעי לנכס מבנים וערכים היסטוריים לרשותם של דיירים במתחמי המגורים המתחדשים.

ניתוח ניאו–מוסדי של עליית מוזיקה מזרחית לייט ברדיו הישראלי בשנים 1995-2010

דני קפלן

המאמר מציג ניתוח ניאו-מוסדי של שדה המוזיקה ברדיו בישראל בעקבות תהליך ההפרטה בשדה. כחלק ממחקר אתנוגרפי ברדיו הממלכתי והאזורי, בוחן המאמר ייבוא של פורמט שידור מסחרי בגלגל"צ ואת מיצובו האסטרטגי של רדיו לב המדינה סביב מוזיקה ישראלית ים-תיכונית. לחצים מימטיים לכל רוחב השדה הובילו להמשך מידורם של שירים מזרחיים "כבדים" לצד דחיפה למוזיקה מזרחית "לייט" המתאפיינת בגמישות סגנונית. זו פעלה כקטגוריה מתווכת בין יתר הז'אנרים והביאה למיזוגם החלקי תחת תווית של פופ ים-תיכוני. בבסיס התהליך טמונה סדרה של מחיקות סגנוניות ויחצניות, שעיקרן טשטוש המקורות המוזיקליים הערביים-מוסלמיים והתקתם למרחב הים התיכון. בניגוד לציפיות שההפרטה תגביר את הפיצול ואת ההטרוגניות בשדה אגב ירידה בהזדהות הלאומית, נראה כיצד מאבקם של שחקנים להשגת לגיטימציה מוסדית בשדה תחרותי מתורגם להדגשת זהות לאומית דווקא, אגב מחיקה שיטתית של מקורות השפעה זרים.

לנצח, אבל ברוח הכדורגל: כדורגל אנגלי ומשמעויות של מערב ותרבות

שלומית גיא

המשחק שאנו מכנים "כדורגל" עבר כמה וכמה תמורות במאות השנים האחרונות, לפי המעמד החברתי ששיחק אותו. במאמר זה אני טוענת שמסוף המאה העשרים עבר הכדורגל האנגלי תהליך של ציביליזציה, הפך למשחק ג'נטלמני ועדין שנמדד לפי ערכים של אמנות ותרבות גבוהה והותאם לטעמו של המעמד הגבוה. בניגוד לטענתו של בורדייה על תהליך רכישת הטעם במערב, בשדה מסוים זה רכישת הטעם לא הייתה כרוכה בהבחנות חברתיות ומעמדיות על דרך הניגוד בין גבוה לנמוך, ראוי ושאינו ראוי, אלא דווקא בתהליך הכלה חברתית של שחקנים ואוהדים, שאימצו ערכי מערביות ותרבות. מכיוון שכך, הכדורגל לא הופקע מידי מעמד הפועלים, כפי שנטען לא אחת בספרות. מסוף שנות התשעים החלו נבחרות וקבוצות של כדורגל מישראל לשחק במסגרות אירופיות, וכתוצאה מכך החלו לעבור גם הן תהליכי ציביליזציה והתמערבות שמבטאים את תפיסתן העצמית כחלק בלתי נפרד מאירופה. בחלק האחרון של המאמר אדון במורכבותו של תהליך זה המתרחש כיום בישראל.

תגובות:

התייחסות למאמר "באנו לשחרר את מאידנק" | סא"ל ירון ניר, מפקד מדרשת ירושלים

תגובת הכותבים לתגובה על מאמרם "באנו לשחרר את מאידנק" | אבנר בן-עמוס ותמי הופמן

ביקורות ספרים:

דימיטרי שומסקי

על: במלכודת הקו הירוק: מסה פוליטית יהודית / יהודה שנהב

אפרת בן-זאב

על: Yizhak Rabin's Assassination and the Dilemmas of Commemoration \ Vered Vitnizky-Seroussi

דניאל ממן

על: כוחות מניעים: כביש חוצה ישראל והפרטת תשתיות אזרחיות בישראל / דני רבינוביץ ואיתי ורד

יובל יונאי

על: בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו-ליברלי / דניאל ממן וזהב רוזנהק

דניאל ממן

על: Media and New Capitalism in the Digital Age: The Spirit of Networks \ Eran Fisher

מרב כץ-קמחי

על: הנה זה בא: כיצד נשרוד את שינוי האקלים / דני רבינוביץ

תמר אלאור

על: מי מוכן לסחוב על גבו את הסרט הזה? התבוננות בטרילוגיית הסרטים של רון עופר ויוחאי חקק על החברה החרדית

רבקה נריה בן שחר

על: Yeshiva Fundamentalism: Piety, Gender, and Resistance in Ultra-Orthodox World \ Nurit stadler

תמר אלאור

על: חרדיות רכה: התחדשות דתית ביהדות המזרחית / נסים ליאון

עידו תבורי

על: לזרום נגד הזרם: פרדוקסים בהגשמת חזון "העידן החדש" בישראל / דלית שמחאי

תמר כתריאל

על: New Rituals, Old Societies: Invented Rituals in Contemporary Israel \ Nissan Rubin

סיגל גולדין

על: Embodying Culture: Pregnancy in Japan and Israel \ Tsipy Ivry

ארז כהן

על: Perspectives on Israeli Anthropology \ Esther Hertzog, Orit Abuhav, Harvey E. Goldberg and Emanuel Marx (eds.)

אורי רם

על: ליקוי מאורות התבונה / מקס הורקהיימר

תגובה של מנחם טופל לסקירת ספרו על ידי ראובן שפירא (גיליון יב 2)

הקיבוץ על דרכים מתפצלות