גיליון יז 1

אוגוסט 2015 תשע"ה

פוליטיקה מרחבית ופערים בין יהודים לפלסטינים במחוזות בישראל

ינון כהן

מאמר זה בוחן את הדינמיקה של אי-השוויון בין יהודים לפלסטינים בקונטקסט מרחבי (בין אזורים) בעשורים האחרונים. הממצאים מלמדים שרוב הפערים בין יהודים לפלסטינים במדדים סוציו-אקונומיים מרכזיים לא פחתו ואף גדלו ברוב האזורים בישראל בין 1995 ל-2008. עוד מלמדים הממצאים שמאז 1995 הורע במיוחד מצבם התעסוקתי של התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים ובנגב, שני האזורים שבהם מתרחש היום תהליך אקטיבי של השתלטות על אדמות פלסטיניות. לעומת זאת, באותה תקופה השתפר מצב התעסוקה של אוכלוסיית המתנחלים בהשוואה ליהודים המתגוררים בתחומי הקו הירוק. המגמות בשיעורי הילודה – עלייה בפריון הכולל של נשים יהודיות לעומת ירידה אצל נשים פלסטיניות – מצביעות גם הן על ההצלחה (הדמוגרפית) של מפעל ההתנחלויות.

ראפ, רגאיי ו"המשוטטים": טעמים מוזיקליים וזהות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה בישראל

דוד רטנר

המאמר עוסק בתופעה שתועדה ונדונה בהרחבה מאז אמצע שנות התשעים: ההעדפה של בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל למוזיקה שחורה בכלל ולסגנון הראפ בפרט. בבסיסו של המאמר 40 ראיונות עומק (חלקם קבוצתיים) עם צעירים בני 16–18, שנערכו בשנים 2007–2009 בשלושה יישובים במרכז הארץ. מתוך שימוש בגישה התיאורטית והאמפירית של פייר בורדייה וממשיכיו ובמושג "הון תת-תרבותי" שהציעה שרה ת'ורנטון, מוצגות כאן שלוש קטגוריות של טעמים בקרב צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של זמננו: חובבי הראפ, חובבי הרגאיי/דאנסהול ו"המשוטטים". מהמאמר עולה כי המשתייכים לשלוש הקטגוריות נבדלים לא רק בטעמם המוזיקלי אלא גם בדפוסי התחברות עם בני גילם, בתפיסות באשר לאופי החברה שהם חיים בה ובאשר ליחסים בין כלל החברה ובין קהילת יוצאי אתיופיה, וכן בתפיסותיהם ובאמונותיהם בדבר אפשרויות למוביליות בחברה הישראלית.

עבודת המקום בעיר צפת: בין מרכז דתי לפריפריה מדינתית

נגה שני ומירב אהרון-גוטמן

ערי קודש מייצרות מרכזיות דתית ומהוות אבן שואבת מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. עם הקמתה של מדינת ישראל חל שינוי במעמדן של ערי הקודש שבה והן הפכו לערים פריפריאליות. המושגים היחסיים "מרכז" ו"פריפריה" איבדו מכוחם והפכו למושגים אבסולוטיים, תלויי תרבות, המתארים מציאות עירונית ובה בעת משעתקים אותה. באמצעות מחקר אתנוגרפי עירוני שנערך בקרב חסידות ברסלב בצפת אנו מתעדות את מעמדן של ערי הקודש, שהן בה בעת מרכז רוחני ופריפריה מדינתית. את המורכבות הזאת ניתחנו באמצעות המושג "עבודת המקום". עבודת המקום, כשהיא מתפרשת כעבודת האל, מחזקת את המקום כמרכז קדוש; בו בזמן היא מגבילה את יכולתם של הפרטים לעבוד בשוק העבודה, ובכך היא מנציחה את מעמדו של מקום כפריפריה מדינתית. באמצעות ניתוח זה אנו מערערות על ההגדרות המקובלות של מרכז ופריפריה ומשרטטות מפת קואורדינטות אחרת, המאפשרת להגדיר מחדש את המושגים מרכז ופריפריה ובכך להשיב להם את כוחם היחסי.

משכילים נמוכי שכר ואופקי הרדיקליות הפוליטית

יריב מוהר

במאמר זה אבקש להבין כיצד בעלי השכלה אקדמית נמוכי שכר חווים את מיקומם החברתי. בספרות הבוחנת מצב זה של אי-הלימה בין המדדים השונים של הריבוד ("סתירת סטטוס") מתארת תחושה חזקה של הפרת ציפיות לסטטוס לכיד. בבחינה פתוחה של האופן שבו משכילים נמוכי שכר חווים את מיקומם החברתי, באמצעות ראיונות חצי-מובנים, מצאתי כי הם מבכרים מימוש עצמי על פני הכנסה ולא מתמקדים בהפרת ציפיות. בדיון אצביע על החשיבות שבהבנת תפיסתם העצמית של משכילים נמוכי שכר, לאור תפקידם המרכזי בהצתת מחאות חברתיות ורדיקליות פוליטית. מכאן אעלה השערה ראשונית בדבר אפשרויות ההנעה שלהם לפעולה במחאות.

משימה בלתי אפשרית: פרישה מהעבודה וקבלת זהות זיקנתית

שלומית מנור

מאמר זה בוחן את אופן כינונה של זהות זקנתית בקרב פורשות ופורשים בישראל. העבודה היא מרכיב דומיננטי בזהות, ובהעדרה ייבחנו מקומה של הזִקנה והיחס לגיל. אף שפרישה וזקנה אינן בהכרח זהות או קשורות זו בזו, עולה מתוך הראיונות כי הפורשים עצמם מסמיכים ביניהן ובד בבד נרתעים מאותה זיקה ומעדיפים להפריד ביניהן. הממצאים מחזקים את הטענה הקיימת בספרות כי בחברה בת ימינו קשה להזדהות עם הזִקנה, אך מציעים זווית ראייה חדשה החושפת את המשא ומתן שמנהלים הפורשים עם הזקנה ועם הגיל ועל האופן שבו מתעצבת זהות על דרך השלילה. דווקא המאמצים להסוות את הזִקנה ולהדחיקה מעידים על קיומה ונוכחותה של הזקנה בזהותם, לצד מרכיבי זהות נוספים. שלילת הזקנה וחוויית פרישה עמוסת סתירות וניגודים מייצרות זהות היברידית מצרפית ודינמית, המאפשרת את קיומן של זהויות מרובות.

הון תרבותי בהגירה: ארגון 'פישקא' של צעירים דוברי רוסית בתל אביב

אנה פרשיצקי ולריסה רמניק

מטרת המאמר לבחון את פעילות ארגון פישקא, ארגון מהגרים צעירים דוברי רוסית בישראל, נציגי דור וחצי של העולים מברית המועצות לשעבר. בעזרת המשגה תיאורטית של הון תרבותי בהגירה אנו בוחנות כיצד הון תרבותי מובנה ומיוצר בשדה הגירה ייחודי של מהגרים דוברי רוסית צעירים בתל אביב. אנו מבקשות לענות על שלוש שאלות: כיצד יוצרים המהגרים, משתתפי פישקא, צורות חדשות של הון תרבותי בהגירה (הכוונה להון תרבותי של תרבות רוסית תוצרת הארץ); מהם מרכיביו של אותו הון תרבותי חדש; ומה תפקידם של יחסי הכוח האתניים והמעמדיים ביצירת פרקטיקות של היבדלות. המהגרים לא רק מייבאים את ההון התרבותי שלהם מארץ מוצאם, אלא יוצרים צורות חדשות והיברידיות של הון תרבותי במדינת מגוריהם, בין השאר באמצעות תרגום מהשפה הרוסית לשפה העברית ולהפך. הם משתמשים במשאבים שהביאו מארץ המוצא, מפתחים אותם לכדי הון תרבותי חדש ומעניקים לו תוקף במסגרת פעילות הארגון. בעזרת ההון התרבותי הזה זוכים משתתפי פישקא, לתפיסתם, ביוקרה חברתית וביתרון חברתי, משפרים את מעמדה של קבוצת המהגרים הרוסים שהם משתייכים אליה ומפתחים תחושת גאווה בתרבותם. יתרה מזו, הם מפתחים תחושת השתייכות ותחושת בעלות על המקום החדש – ישראל – ובמיוחד על המרחב האורבני של תל אביב, שהם פועלים בו.

 

מסה:


לקום אתמול בבוקר: על ההתנהגות האלקטורלית הפוסט-טראומטית של קבוצות הזהות בישראל | אמנון יובל

מאז 1977, למעט הפוגות קצרות, נמצא הימין בישראל בשלטון וזוכה לעליונות אלקטורלית על פני השמאל. אף על פי כן, בעשורים האחרונים אפשר לזהות ריטואל קבוע שבו "השבט הלבן" מקבל בתדהמה ובזעם את הפסדיו בבחירות, ואילו הימין המזוהה עם המצביעים המזרחיים רואה בניצחונותיו נס משמים. את תגובותיהם של שני הצדדים, הלא-הגיוניות במידה שווה, יש להסביר לא רק באמצעות ניתוח סוציולוגי של חלוקת השליטה במוקדי הכוח החברתיים בין שמאל אשכנזי לימין מזרחי, אלא גם באמצעות החלת מושגי הטראומה וההפגן (acting out), חזרה לא מודעת ובלתי נשלטת של סימפטומים פוסט-טראומטיים בחיי אדם או קבוצה) על קבוצות אלו. ההפגן של השמאל קשור לטראומת המהפך של 1977 ולזו של רצח רבין, ואילו זה של הימין קשור לחוויית האפליה והגזענות מצד הממסד שחוו עולי צפון אפריקה (ואסיה) במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת ולאחריהן.

 

מאמר ביקורת מורחב בנושא בדידותו של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי | אפרת בן-זאב

  • Refugees of the Revolution: Experiences of Palestinian Exile \ Diana Allan

  •  The Rise and Fall of Human Rights: Cynicism and Politics in Occupied Palestine \ Lori Allen

  •  Governing Gaza: Bureaucracy, Authority and the Work of Rule, 1917-1967 \ Ilana Feldman

  •  Itineraries in Conflict: Israelis, Palestinians, and the Political Lives of Tourism \  Rebecca L. Stein

ביקורות ספרים:

עמרי הרצוג

על: "באנו הנה להביא את המערב": הנחלת היגיינה ובניית תרבות בחברה היהודית בתקופת המנדט / דפנה הירש

שרון הלוי

על: נשים מהגרות בישראל / פנינה מורג-טלמון ויעל עצמון (עורכות)

רבקה נריה בן-שחר

על: החרדים בישראל: מרחב, חברה, קהילה / לי כהנר, ניקולא יוזגוף-אורבך וארנון סופר

סקיי גרוס

על: לכסות בשקוף: על סבל גופני, עמימות רפואית והכחשה חברתית / עדי פינקלשטיין

ארז צפדיה

על: אורגים קהילה: עובדים באופקים 1955—1981 / שני בר-און

יהונתן אלשך

על: וילה בג'ונגל: אפריקה בתרבות הישראלית / איתן בר-יוסף

קובי קבלק

על: Mediation at the Holocaust Memorial in Berlin \ Irit Dekel