גיליון יז 2

2016 תשע"ו

"את לא תוכלי להבין! את אולי שחורה, אבל לא שחורה כמונו!" השוואה בין אופני "עשיית זהות" אתנית בקרב נערות מאוכלוסיות מתויגות | סיגל אופנהיים שחר

הספרות התיאורטית דנה בביצוע זהות אתנית כדרך לקבל ערך בתוך יחסי כוח. מאמר זה מתאר כיצד נערות מאוכלוסיות מתויגות מבצעות זהות אתנית כמפגן של כוח כדי לחזק את ערכן, במסגרת תהליך סדנאי מכוון שמטרתו לבסס שאיפה תעסוקתית באמצעות הרחבת תודעתן הביקורתית של הנערות. הממצאים חושפים כיצד התמקמותן של נערות, כאשר היא מתפענחת בתוך שיח תיאורטי של התנגדות, עשויה להעיד על שני אופנים שונים של התנגדות – ספונטנית או מאפשרת – ושניהם מתבטאים בביצוע זהות אתנית. מתברר כי בניגוד לביצוע זהות אתנית ספונטנית, המכוון להיבדלות (ethnicism), ביצוע זהות אתנית מאפשרת מכוון להשתלבות (ethnicity). ההשוואה בין שתי דרכי ההתנגדות האלה חושפת את מידת נכונותן של נערות לתת אמון באחר כדי לגשר על מה שנחווה כמרחק חברתי בינן ובין המנחה ותוכני הסדנה.

לנער את העץ או לנענע את הסירה: לא נחמדים-לא נחמדות — מחאה ודמוקרטיה רדיקלית בישראל

גל לוי

מה נותר ממחאת האוהלים ומהו חותמה על החברה ועל הפוליטיקה בישראל? מאמר זה עונה על שאלות אלו ודן במחאה שלאחר המחאה. במאמר אסקור את ההסברים למחאת האוהלים ב-2011, ואציע לזהות שני שחקנים פוליטיים – הגמונים וכפיפים – הלוקחים חלק במשחק האגוני שערער על הסדר הניאו-ליברלי. במרכזו של הניתוח עומדת קבוצת הפעולה לא נחמדים-לא נחמדות, הנבחנת כאן לאור יחסה לזרם המרכזי של המחאה. בפעולתה ובמיקומה הקבוצה קוראת תיגר על דפוסי הפעולה ועל הגבולות המוכרים של השיח הפוליטי בישראל. היא מספקת הזדמנות להרחיב את גבולות הדיון באזרחות ובדמוקרטיה אל מעבר לשיח הליברלי ולאמץ את תיאוריית הדמוקרטיה הרדיקלית כמסגרת מושגית להבנת המציאות הפוליטית העכשווית. 

אלימות בכדורגל הישראלי: מצורע נושא בשורה

אמיר בן פורת

מאמר זה עוסק בהקשר החברתי והפוליטי של אלימות בכדורגל, באינסטרומנטליות ובהצדקה שלה. הטענה שעליה מבוסס המאמר היא שיש להתבונן באלימות בכדורגל באמצעות נוסחה הקושרת בין אמצעים, מטרה והצדקה. החוקרים מן האקדמיה, וכמובן גם הפוליטיקאים, נוטים לגנות את האלימות בכדורגל. הראשונים זהירים יותר ומנסים להבין את שורשיה ומטרותיה, והאחרונים מבקשים בדרך כלל לחסלה מיד גם אם הדבר כרוך בפגיעה במשחק הכדורגל ובקהלו. הטענה המובאת כאן היא שלאלימות בכדורגל יש גם פונקציות בעלות משמעות חברתית רחבה שיוצאת מגבולות האצטדיון, וכי לא אחת מבטאת האלימות בכדורגל מצוקה חברתית או תביעה פוליטית שיש לה פנים מוסריות לכאן ולכאן. המאמר מתמקד בקבוצה של אוהדי בית"ר ירושלים שהטביעה את הססמה "מוות לערבים", ססמה שפירושה למעשה סילוקם של הערבים לא רק ממגרשי הכדורגל אלא מתחומי מדינת ישראל היהודית-ציונית. עולה השאלה האם אין האוהדים הללו "נושאים בשורה" ומבטאים דעת קהל רחבה יותר, הרואה בערביי ישראל "זרים על תנאי"ומחכה לרגע שילכו מכאן.

אנגלים, ציונים וכדורגל: על התנדבות כפויה ובניית ריבונות

רתם כסלו ורונן שמיר

מאמר זה מציע מבט אמפירי על תהליכים מוסדיים של בניית ריבונות, באמצעות התחקות אחר דפוסי היווצרותו של מאגר מידע על האוכלוסייה ואחר אופני האכיפה שהתבססו על מאגר זה. מקרה המבחן הוא שדה הכדורגל בפלשתינה-א"י בתקופת ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. המחקר בודק את האופן שבו ארגוני חברה אזרחית תרמו לביסוס מעמדה של הסוכנות היהודית כמעין-ריבון המסוגל להפעיל מערך של גיוס צבאי, ובוחן את תפקידן של ההתאחדות לכדורגל ושל אגודות הספורט במערך זה. במאמר, המבוסס על מחקר ארכיוני, מוצגים דפוסי "השתמטות" ונתוני המחקר ממחישים כיצד רשימות וכרטיסי שחקן שימשו אמצעי מעקב שאיפשרו את בנייתה של ריבונות מוסדית. 

אזרחות-צרכנות? אוכל אורגני ותרבות גלובלית בישראל

רפי גרוסגליק

צריכת אוכל אורגני מזוהה כפרקטיקה אזרחית-צרכנית מובהקת, היינו כפעולה של אכילה המקדמת היבטים שונים של צדק סביבתי ושל הוגנות חברתית והמבקשת לשלב שיקולים אתיים בפרקטיקות יומיות. במאמר זה אנתח היבטים של צריכת אוכל אורגני בישראל ושל המשמעויות הסימבוליות הניתנות לו על ידי צרכניו. אטען כי ההבטחה הגלומה באוכל האורגני לשילובם של היבטים אזרחיים אתיים בדפוסי אכילה וצריכת מזון אינה מתממשת הלכה למעשה במקרה הישראלי. המאמר מראה כיצד צריכת אוכל אורגני משמשת לעיצוב זהות ולהפגנת סטטוס חברתי, וכיצד היא משמשת אמצעי להפגנת פתיחות למגמות תרבותיות גלובליות. ניתוח ההיבטים הסוציו-תרבותיים הקשורים בצריכת אוכל אורגני מצביע על הפוליסמיות הגלומה במושג "אזרח-צרכן" ומראה כיצד המימוש בפועל של האזרחות-צרכנות בתרבות הישראלית מבוסס על צרכנות קוסמופוליטית יותר מאשר על אזרחות סביבתית-חברתית.

"שוברי החומות": פיקוח, גבולות והמערכה על "הסלולרי הכשר" בחברה החרדית

חננאל רוזנברג, מנחם בלונדהיים ואליהוא כ"ץ

"הסלולר הכשר", טלפון נייד שאינו מאפשר גישה לאינטרנט, פותח על ידי מנהיגי הקהילה החרדית בניסיון למנוע את חשיפת המשתמש לתכנים "אסורים". תהליך הביות של הטלפון הנייד נידון במחקר בהרחבה, אך מאמר זה מתמקד בהחלטתם של מנהיגי הציבור החרדי שלא להסתפק בחסימת הגלישה באינטרנט אלא לחסום באופן גורף גם את ערוץ הודעות הטקסט ואפליקציות המסרונים הכתובים. באמצעות ראיונות עם מובילי המערכה וניתוח תוכן של דיונים בפורומים חרדיים באינטרנט המאמר בוחן את מהותה של תפיסת האיום הטמונה בתצורת התקשורת הכתובה בטלפון הסלולרי. אנו מבקשים לטעון כי בניגוד לבעיית התכנים המתירניים, המאיימים על גבולותיה החיצוניים של הקהילה, ערוצי המסרונים מאיימים על גבולותיה הפנימיים של הקהילה ועל יכולת הפיקוח של ההיררכיה המעמדית, ומכאן נובעת חסימתם. 

תרבות נהיגה בישראל: סגנון נהיגה ויחס לחוקי התעבורה

ליפז שמוע-ניר ואורי דורצ'ין

במחקר זה נבחנו היחס של נהגים ישראלים לתופעת הנהיגה התוקפנית ועמדותיהם בנוגע לחוקי התנועה. ניתוח נרטיבי המתבסס על 106 ראיונות פתוחים מעלה ארבעה ממצאים בולטים: (1) באופן עקרוני נהגים מגלים יחס חיובי כלפי החוק, אף שהם רואים הצדקה לעבור עליו בנסיבות מסוימות. (2) עבירות על החוק מנומקות בצורך לשמור על הסדר ומוצגות לעתים כפעולה הגיונית והכרחית. (3) יחסם של נהגים כלפי נהגים אחרים משקף קודים חברתיים המוכרים מהקשרים חברתיים אחרים, ותכליתו למנוע מצב הנתפס כבלתי הוגן או בלתי צודק. (4) נהגים מציגים עמדה ביקורתית כלפי נציגי החוק, הפועלים לדעתם בחוסר יעילות או בחוסר יושרה מקצועית. מחקר זה תורם להמשגה של תוקפנות בנהיגה מנקודת ראותם של הנהגים עצמם, ובהקשר של מגמות חברתיות כלליות המאפיינות את החברה בישראל. הבנה תיאורטית טובה יותר של עבריינות בכביש עשויה לתרום להתערבות יעילה יותר במטרה להקטין את התופעה.


סימפוזיון לכבוד הספר "סנדלים: אנתרופולוגיה של סגנון ישראלי" מאת תמר אלאור

  • להבין את הזהות הישראלית דרך סנדליה / מיה ולנשטין

  • סנדלים, היסטוריונים ותרבות חומרית / עודד היילברונר

  • התכנים של הסגנון: סנדל ואידיאולוגיה / שושנה-רוז מרזל

  • מחשבות על סנדלים: בעקבות תמר אלאור / רונן שמיר

ביקורות ספרים:

מיכל גבעוני

על: השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית-ערבית / בשיר בשיר ועמוס גולדברג (עורכים)

אודליה חיטרון

על: המצב האנושי / חנה ארנדט

מירב אמיר

על: Conscientious Objectors in Israel: Citizenship, Sacrifice, Trials of Fealty \ Erica Weiss

ניצן רותם

על: שבויים / מרב מאק (עורכת)

אביהו שושנה

על: המְהַלְכים בין העולמות: ״חזרה בתשובה״ ו״חזרה בשאלה״ בחברה הישראלית / שלומי דורון

רפי גרוסגליק

על: איזה מין גוף? ההשפעות של תהליך המינגוף על חייהם של אינטרסקסואלים  / לימור מעודד דנון 

עארף אבו-רביעה

על: Bedouin of Mount Sinai: An Anthropological Study of Their Political Economy/ Emanuel Marx

לאה דוד

על: העם על הספה: הפוליטיקה של הטראומה בישראל / קרן פרידמן-פלג

עדי פינקלשטיין

על: על גופתם המתה: כוח וידע במכון הלאומי לרפואה משפטית / מאירה וייס

אלעד בן אלול

על: חפצים: עיצוב תעשייתי בישראל / יונתן ונטורה