גיליון כג 1

אפריל 2022 תשפ"ב

להורדת הגיליון המלא

עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - אנגלית

עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - ערבית

 

מאמרים:

לכודים בין מעמד לאתנו-לאומיות: ג'נטריפיקציה פנים-ערבית בעיר המעורבת
יעל שמריהו-ישורון

מחקרים בסוציולוגיה אורבנית, ובפרט המחקר על ג'נטריפיקציה, מדגישים כיצד דחיקה מעמדית מצטלבת עם דחיקה גזעית או אתנו-לאומית. המחקר המתואר כאן מאתגר נרטיב זה ומציג תופעה חדשה – ג'נטריפיקציה פנים-ערבית: ג'נטריפיקציה המובלת על ידי יזמים ערבים בעלי הון בעכו העתיקה, ואשר חושפת יחסים מורכבים בין מעמד לאתנו-לאומיות. בהתבסס על שיטת מחקר איכותנית הכוללת ראיונות עומק עם יזמים ותושבים ערבים ועל ניתוח מסמכי מדיניות וכתבות בעיתונות, המחקר מראה כי יזמים ודיירי הדיור הציבורי נתונים בקונפליקטים בין האינטרסים והזהויות האתנו-לאומיות שלהם ובין מעמדם. עוד הוא מתאר כיצד הג'נטריפיקציה הפנים-ערבית, הפועלת במציאות של מאבק גאופוליטי וכלכלה ניאו-ליברלית, מעצימה מתחים בין מעמדות בחברה הערבית ומציבה אותם האחד מול השני בתחרות על הנכסים ועל צביון המרחב. ממצאי המחקר תורמים להערכה מחודשת של הצטלבות מעמד ואתנו-לאומיות באופן המכיר בהזדמנויות ובמחירים הכרוכים בתהליך עבור קבוצות מעמדיות שונות בקבוצת המיעוט האתנו-לאומית. כן הם מדגישים כי גם במציאות של סכסוך גאופוליטי, זהות מעמדית היא כוח רב עוצמה המפלג את קבוצת המיעוט האתנו-לאומית.

ואם לא רב-תרבותיות?

מירב נקר סדי

למרות העמדה החיובית של המסורת הרב-תרבותית כלפי הכלה של קבוצות שאינן מאופיינות במערביות, חילוניות או ליברליות, הדיון בטיב הכללים שלפיהם יש לקדם חיים משותפים ראויים מתקיים במרחב מוסרי מקביל, המטוהר מתפיסות המוסר, הצדק והחברה הראויה של אותן קבוצות בדיוק. מאמר זה מתאר באמצעות המתודה האוטואתנוגרפית תהליך קבוצתי שנטלתי בו חלק, אשר ביקש לשרטט אלטרנטיבה קונספטואלית שתאתגר את החד-צדדיות הנורמטיבית המאפיינת את המודל הרב-תרבותי. תיאור קורותיי במסגרת הקבוצה (שכללה 25 פעילים חברתיים – מהקצה השמאלי, הליברלי והחילוני של החברה בישראל ועד הקצה הימני, השמרני והחרדי – ונפגשה פעם בשבוע  במשך 18 חודשים) מתמקד בחוויה הסובייקטיבית שלי בתוכה כסוציולוגית כבת חמישים שהתחנכה בבית הגידול הביקורתי ומחזיקה בעמדות פרוגרסיביות בנושאי כלכלה, חברה ולאום, בתובנות שהתגבשו אצלי, ובשאלות שנותרו פתוחות עבורי בעקבות התהליך. אין מדובר במסמך המעמיד חלופה מגובשת למודל הרב-תרבותי אלא בשימוש בחומרים שמהם עשויה אוטואתנוגרפיה: הסתכלות מדוקדקת על חוויה סובייקטיבית כדי להבין הקשרים חברתיים ותרבותיים כלליים.

פוסחים על שלושת הסעיפים: מתח, העשרה ואיזון בקרב הורים עובדים ולומדים

ליאת קוליק

מחקר זה התמקד בקונפליקט תפקידים, העשרה ואיזון בין תפקידים ובחן את הקשר בינם ובין רווחה נפשית בקרב הורים עובדים ולומדים בשלוש מערכות: משפחה–עבודה, משפחה–לימודים ועבודה–לימודים. מדגם המחקר כלל 256 משתתפים (161 נשים ו-95 גברים), והנתונים נאספו באמצעות קישור מקוון בדגימה לא הסתברותית. בשלוש המערכות נמצאו קשרים בין קונפליקט התפקידים וההעשרה ובין רווחה נפשית, ואולם תבנית הקשרים האחרים בין המשתנים שונה בכל אחת מהמערכות. העוצמה הנמוכה ביותר של קונפליקט תפקידים נמצאה בממשק בין המשפחה לעבודה ובין הלימודים לעבודה, והעוצמה הגבוהה ביותר נמצאה בממשק בין הלימודים למשפחה ובין העבודה ללימודים; תחושת האיזון הנמוכה ביותר נמצאה במערכת המשפחה–לימודים. גברים חווים תחושת איזון כללית גבוהה יותר מנשים, ואילו עוצמת קונפליקט התפקידים הכללי גבוהה יותר בקרב נשים, אך לא נמצאו הבדלים מגדריים בחוויית ההעשרה. הממצאים מבליטים את תרומת המשפחה להעשרת הורים עובדים ולומדים בחברה הישראלית, ואת עמידות תחום העבודה בפני חדירוּת הדרישות של המשפחה והלימודים. 


נשואים חסרי פנים: פרגמנטציה של הקשר הדיסקרטי בעידן טינדר

מירב פרץ

אפליקציות היכרויות כמו טינדר משנות את אופיים של היחסים האינטימיים והמיניים, ומתוך כך גם את אופי הקשרים הדיסקרטיים שמחוץ לנישואים. את השינויים האלה בחנתי בשיטת האתנוגרפיה הדיגיטלית: צפיתי ב-394 פרופילים של גברים נשואים אנונימיים – "חסרי פנים" – באפליקציות טינדר ו-OkCupid, וראיינתי מרחוק 28 גברים מתוכם. סיפוריהם מלמדים על פניהם החדשים-ישנים של הקשרים הדיסקרטיים בעידן העכשווי. מצד אחד, השימוש של חסרי הפנים באפליקציית ההיכרויות מוּנע לדבריהם מהשאיפה למלא את התשוקה המינית החסרה בנישואיהם, רטוריקה מוכרת ששימשה גם בעידנים קודמים הצדקה רווחת למעורבות של גברים בקשרים מחוץ לנישואים. מצד שני, האפשרויות שהאפליקציה מזמנת מתורגמות לטקטיקות חדשות שמסייעות לגברים אלו לכוון מראש את הקשרים המשניים שלהם, למקד אותם, לממשם, להסתירם, לנהלם ולסיים אותם. בפרט, הם מגייסים את התשתית הטכנולוגית כדי לעצב את הקשרים הדיסקרטיים ואת הרגשות המעורבים בהם כפרגמנטריים, להגביל אותם לתחום המיני ולשמור על אופיים הארעי והחשאי, כך שהאפליקציה מסייעת להם גם לממש את תשוקתם לקשרים אסורים וגם לנהל קשרים אלו בדרכים שממזערות את הסיכון לנישואיהם. מבחינה זו, נראה שהטכנולוגיה החדשה משכללת את הסדר המונוגמי המסורתי יותר מאשר היא משבשת אותו. 

הערת מחקר:

הפאנל האינטרנטי הסתברותי, היחידי במדינת ישראל: התרומה של תהליך גיוס מורחב  למידת הייצוגיות של הפאנל

קארין בלנרו, ענת אורן וסיגל אלון 

סקירות תחום:

להשלים כותרת | יצחק ששון


התמורה הגדולה כתאוריה כלכלית-פוליטית: המסר של פולני לתנועות השמאל בעידן המשברים הגדולים | 
אריה קרמפף

מפגשים סביב ספרים: 

אלימות מצד המדינה: גרמניה הנאצית בשנים 1938–1941 /  עמנואל מרקס

  • עד קצה האנתרופולוגיה | חיים חזן

  • ליל הבדולח: הלקח והאזהרה | אסתר הרצוג

  • אלימות מצד המדינה: מה שאינה מסבירה | דניאל בלטמן

Land, labor and the origins of the Israeli-Palestinian conflict, 1882–1914 \  Gershon Shafir

  • להשלים כותרת | אריז' סבאע'-ח'ורי

  • קרקע אכן עומדת בלב הסכסוך היהודי-ערבי בארץ, אבל "כיבוש העבודה" לא | דניאל דה מלאך

  • נישול, פרולטריזציה ושלילת האופוזיציה: פלסטינים, מזרחים והקולוניאליזם ההתיישבותי | אבי-רם צורף    

ביקורות ספרים:

דנה גרוסוירט קחטן

על: אתניות בתנועה: עבודת זהות ומסלולי חיים של צעירים / יוספה טביב-כליף 


אנדרה לוי

על: השיבה לאנדלוס: מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות / יובל עברי 

אפרת ירדאי

על: המסע האחר: יהודי אתיופיה וחלקם במאבק המהפכני של אתיופיה בשנים 1974–1991 / דוד רטנר

 

חדוה אייל

על: ילדים של הלב: היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן / טובה גמליאל ונתן שיפריס (עורכים)

 

שרה הלמן

על: פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל / מיכל שמיר, חנה הרצוג ונעמי חזן (עורכות)

תאיר קרזי-פרסלר

על: I hate men \ Pauline Harmange 

ארי אנגלברג

על: אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות / תומר פרסיקו

יניב רון-אל

על: Protectors of pluralism: Religious minorities and the rescue of Jews in the low countries during the holocaust \ Robert Braun