סימפוזיון מיוחד: על גבולות הסוציולוגיה בעידן של משברים כרוניים
בעקבות המבוכה הסוציולוגית | גלית אילון
סוציולוגיה על קרקע לא יציבה: איך מתמודדים עם חוסר ודאות מוסרית? | אריקה וייס
התיאוריה הסוציולוגית הקלאסית ב-2025: האם עדיין לא נס ליחה? | יובל יונאי
שער מיוחד בנושא הצטלבותיות של מגדר ודתיות בעבודה
פתיח: לקראת מסגרת אנליטית להבנת הצטלבותיות של מגדר ודתיות בעבודה
להגמיש גבולות, לנצל הזדמנויות: נשים דרוזיות אדוקות בעלות קריירה בהייטק
תקציר. מאמר זה בוחן את יוזמת עמותת לוטוס לפיתוח מרחב עבודה מקצועי ואיכותי עבור נשים דרוזיות אדוקות בכפרים הדרוזיים. מתצפיות, קבוצת שיח וראיונות מובנים למחצה עם נשים העובדות בחברות הייטק, עם נציג ההנהגה הדתית הדרוזית ועם נציגי החברות השותפות למיזם עולה כי יוזמת העמותה יצרה מרחב עבודה איכותי המאפשר לנשים להשתלב בשוק העבודה תוך שמירה על זהותן הדתית. מרחב זה מזמן לנשים דפוס עבודה שבו הן לומדות בקבוצות ותומכות זו בזו כדי להצליח בעבודתן כמתכנתות, עבודה שנחשבת אינדיווידואלית ותחרותית. הקמתו של מיזם לוטוס התאפשרה הודות למשא ומתן שניהלה מנכ״לית העמותה עם ארבעה מעגלים — החברה האזרחית, חברות הייטק, ההנהגה הדתית הדרוזית והנשים המועסקות במיזם. מן המחקר עולה שהתאמת מרחב העבודה לצורכיהן של נשים דרוזיות אדוקות — הפרדה מגדרית ובידול גיאוגרפי — אמנם מאפשרת את השתלבותן בשוק העבודה, אך מציבה תקרת זכוכית המגבילה את התקדמותן.
מילות מפתח: נשים אדוקות, מרחב עבודה לנשים, הייטק, משא ומתן, ציווי דתי
מימוש עצמי כציווי דתי ביזמות העסקית של נשים חרדיות
ניצה ברקוביץ׳, לירון מייזלס-בהרב
תקציר. במאמר זה נטען שיזמות עסקית מייצרת עבור נשים חרדיות מרחב חדש לתפיסות של מימוש עצמי. בהסתמך על תצפיות, ראיונות סיפורי חיים וראיונות קבוצתיים עם יזמיות חרדיות נראה כי תפיסות אלו, הנענות לציווי של ערכי האינדיווידואליזם, אינן כרוכות בהכרח בירידת קרנן של הדתיות, הקהילתיות והקולקטיביזם. להפך, הן מקבלות משמעות של שליחות ושל ציווי דתי, וכך נוצר מה שאנחנו מכנות ״עצמי יזמי דתי״. היזמות העסקית יוצרת מרחב שבו נשים חרדיות מנכסות את השפה האינדיווידואליסטית, וזו מכוננת אותן כסוכנות אוטונומיות המאתגרות מבני כוח ומשטרי הצדקה קיימים ובה בעת מתחזקות אותם. מחד גיסא מופיעים ניצנים של שיח שהן אמנם אינן מכנות ״שיח פמיניסטי״, אך הוא עוסק במימוש העצמי שלהן כנשים; מאידך גיסא, באופן פרדוקסלי, בשם האינדיווידואליזם הן ממשיכות לתחזק ״בית של תורה״ ואת ״חברת הלומדים״ הגברית. כך, יזמיות חרדיות מכוננות עצמן כשחקניות המייצרות זירת פעולה שקושרת יחד את זהותן כנשים ואת זהותן כחרדיות, ומחברת אותן לאמונה ולחברה החרדית בכלל, על הרוחות החדשות הנושבות בה.
מילות מפתח: נשים חרדיות, יזמות עסקית, מימוש עצמי, דתיות, עצמי יזמי חרדי
עמליה סער, ערין הווארי, נור פלאח
תקציר. המאמר עוסק בתפיסת העבודה בשכר בקרב נשים מוסלמיות דתיות בישראל, ומתמקד בשימוש שלהן במושג הקוראני אלקוואמה, מושג פטריארכלי לכאורה המכפיף נשים לבעליהן, אך נשים מאמינות רבות מבכרות לראות בו עיקרון של חמלה ולא של אי-שוויון. לתפיסתן, עקרון אלקוואמה מאפשר לנשים לעבוד בשכר מחוץ לבית אם הן רוצות בכך, אך פוטר אותן מאחריות לפרנסת המשפחה, וזו מוטלת בלעדית על בני זוגן. בהתבסס על 36 ראיונות מובנים למחצה, אנו מנתחות את המהלך הפרשני שנשים עושות כחלק מהמאמץ המתמשך שלהן לממש את עצמן כנשים מודרניות דתיות מול דיכוי רב-ממדי, ומוצאות שהמהלך מגלם אמביוולנטיות: הן מבקשות להשתלב בזירה הציבורית, לייצר זהות מקצועית, להשתכר באופן עצמאי ולקדם צדק מגדרי, בלי לוותר על ההגנה המגדרית המסורתית מול שוק עבודה תחרותי, גזעני ומפלה, שמלכתחילה פוגעים בסיכויי ההצלחה שלהן. תרומת המאמר היא בחשיפת גרסה דתית-תרבותית ספציפית של תסריט ״החוזה המגדרי״ המוכר בחברות רבות, והתחקות אחר הסוכנות של הנשים שמעניקות לו תרגום תרבותי ודתי.
מילות מפתח: נשים בשוק העבודה, נשים מוסלמיות, החוזה המגדרי, סוכנות
״אז במה אני חרדית?״: זהות וסוכנות של נשות קריירה חרדיות בין עבודה, דתיות וקהילה
תקציר. השתלבותן של נשים חרדיות בעולם העבודה נעשתה לרוב במסגרת משטר של ״שילוב בהפרדה״, כך שגם עבודה בסביבה מעורבת סיפקה להן מערך תמיכה חברתי בעולם העבודה. מאמר זה עוסק בנשות קריירה חרדיות שעבודתן מחריגה אותן מן הקבוצה, נשים המפתחות דפוסי חשיבה שמאתגרים את הסמכות הרבנית ואורחות חיים שמבודדים אותן מסביבתן החברתית. המאמר בוחן את הדיאלקטיקה של נפרדות והזדהות במצבים אלו ומתאר כיצד נשות קריירה חרדיות פורצות דרך נשענות על כישורים ומשאבים שצברו בעולם העבודה כדי ליצור דפוסי סוכנות ולעשות עבודת זהות המאפשרת להן להמשיך להיות חלק מן החברה החרדית ולשנות אותה מבפנים. זוהו ארבע אסטרטגיות סוכנות מרכזיות המאפשרות לנשים לפעול לשינוי מבפנים: הנכחת הבחירה החופשית בזהות החרדית, חזרה אל הטקסט, אקטיביזם קהילתי וייצוא העבודה הביתה.
מילות מפתח: דת, מגדר, עבודה, חרדיות, עבודת זהות, סוכנות
מאמרים
״בוא תראה מה פספסת״: סוציולוגיה ופואטיקה של שירי פופ עכשוויים
תקציר. המאמר עוסק בהקשרים הסוציולוגיים שבהם מתעצבת שפתם הייחודית של שירי פופ עכשוויים, ובמיוחד באופן שבו הם מהדהדים את השפה הרווחת ברשתות החברתיות המקוונות ובפלטפורמות להעברת מסרים (instant messaging). הגישה המוצגת כאן אינה מרדדת את האסתטיקה האמנותית להקשרים חוץ-אמנותיים סוציולוגיים, טכנולוגיים או אחרים. תחת זאת, היא מראה שהשפה המוזיקלית — כפי שמעצבים אותה פזמונאים ומפיקים מוזיקליים — מטמיעה את המילים כחלק מהמרקם הצלילי של השיר, בדרך כלל באמצעות אפקטים שונים המופעלים על קולם של הזמרים. כך מטשטשים היוצרים את ההבחנה המסורתית שבין שירה ובין ליווי מוזיקלי, ובהרחבה — את ההבחנה שבין הקול האנושי לזה הלא-אנושי. בהשפעת שיח הרשת, וכחלק מהעיבוד האלקטרוני, שירי הפופ נוטים להבליט את הממד החומרי- צורני של הטקסט על פני הממד הנרטיבי שלו, בדומה לשירה כתובה ובניגוד לפזמונאות במובנה המסורתי. הניתוח המתייחס הן למאפיינים הייחודיים של היצירה הן להקשרים השונים שבהם היא מתגבשת מאפשר להביט אל מעבר להבניות החברתיות של ערך אמנותי, ולהכיר בערכים האונטולוגיים המשותפים ליצירות מסוגים שונים.
מילות מפתח: פופ, היפ הופ, שירה, מוזיקה, רשתות חברתיות
מבט מעבר למשבר: משפחה ועבודה בסגרי הקורונה ואחריהם
תקציר. השלכות סגרי הקורונה על האיזון בין עבודה למשפחה מוסגרו במחקרים קודמים כתופעה גורפת: ביצוע המגדר העָָצים )העדפת עבודת המשפחה לנשים ועבודה בשכר לגברים( שהתהווה בזמן המשבר והסגרים נתפס כמגמה שעלולה להימשך גם לאחריו. ואולם מחקרנו העמיד את ההשוואה בין התקופות לבחינה אמפירית. לשם כך חיברנו בין תיאוריות מהלך החיים, חדירוּת הגבולות וביצוע/אי-ביצוע מגדר. החיבור התיאורטי מאפשר לאבחן את הממצא על ביצוע מגדר עצים כתופעה זמנית, ונגזרה ממנו השאלה האם וכיצד השתנו התפיסות לגבי עבודת המשפחה והעבודה בשכר לאחר המשבר. ניתוח ראיונות עם בני ובנות זוג של עובדי הוראה במשפחות של שני מפרנסים העלה כי למרות ביצוע המגדר העצים בתקופת הסגרים, לאחריהם הייתה המגמה הפוכה לעיתים. מצאנו שלושה מנגנונים התומכים באי-ביצוע מגדר בתקופה שלאחר המשבר: נראות אתגרי האישה, עבודה היברידית של הגבר וחזרה לשוויוניות. ממצאינו מערערים על טיעונים המקבעים השלכות מגדריות של משבר, ומראים שכאשר נצברו משאבים רלוונטיים בתקופות קודמות, השלכות המשבר עשויות להיות קצרות טווח.
מילות מפתח: ביצוע מגדר, אי-ביצוע מגדר, משבר, תיאוריית מהלך החיים
״רבנו זה מקלט”: גבריות שברירית והתגברות על מניעות במסע העלייה לרגל לאומן
תקציר. המאמר עוסק בעבודת הגבריות של חסידי ברסלב במהלך העלייה לרגל לאומן בעת מצבי חירום — מגפת הקורונה העולמית ב 2020- – 2021 והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה ב 2022- — שהטילו מגבלות חריפות על העלייה לרגל המסורתית בראש השנה. המחקר מתבסס על ארבעה ביקורים של עבודת שדה באומן, אשר שניים מהם נערכו בזמן מצבי חירום שהעצימו את ההוויה הלימינלית של האירוע. אנו מוצאים שהלימינליות הכפולה מניעה גברים לפרפורמנס היפר-גברי של נטילת סיכונים והקרבה, או בלשונם של חסידי ברסלב: התגברות על מניעוֹת. בצד האופוריה וההזדמנות לאשרור הגבריות, העלייה לרגל מנכיחה עבור המשתתפים, ולו באופן מרומז, גם את הפגיעות הכרוכה בגבריותם.
מילות מפתח: גבריות, גבריות שברירית, עלייה לרגל, מצבי חירום, ברסלב
הערת מחקר
שיח רחוב הבעש”ט ביפו: מתהליך דחיקוּת להסדרה עירונית
תקציר. הערת מחקר זו מתארת מקרה יוצא דופן של התחדשות עירונית ברחוב הבעש”ט ביפו, שבו מעורבות של צד שלישי — הקליניקה לדיור, קהילה ומשפט של אוניברסיטת תל אביב — אפשרה תהליך שיתופי שלא הוביל לדחיקת תושבים. במתחם מתגוררות 180 משפחות, שליש שוכרים והשאר בעלים, יהודים וערבים ממעמד בינוני-נמוך. פרויקט המחקר התנהל בשנים 2013 – 2017 ויצר מסגרת משילות ייחודית ומשולבת. מחקרנו מראה כיצד התפתחו דינמיקות מורכבות של אמון וחשדנות, שיתוף פעולה ופיצולים פנימיים. הקליניקה שימשה כמתווכת בין היזם לדיירים, סיפקה ליווי מקצועי מתמשך ויצרה תהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים. למרות הקשיים, 80% מהדיירים חתמו על ההסכם הסופי — מקרה חריג וחיובי בנוף ההתחדשות העירונית בישראל.
מילות מפתח: התחדשות עירונית, משילות משולבת, הסדרה, דחיקות
מדור ביקורות ספרים
על: עיונים בתולדות בֵֵּתֶֶה ישראל – יוצאי אתיופיה בישראל: אתגרים חברתיים ותרבותיים / שמחה גתהון ותמר גרדן (עורכות)
על: עומדים בפני עצמם: על סוציולוגיה עירונית ומזרחיוּת בישראל / מירב אהרון-גוטמן
על: Contemporary Jewish Communities in Three European Cities: Challenges of Integration, Acculturation and Ethnic Identity \ Lilach Lev Ari
על: תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב / טל שמור
על: עובר ושווא: הבטחות בחברות השוק שלנו / אמית אביגור-אשל
על: מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל: כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר / שרה הלמן (עורכת)
על: תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית / מיכל קרומר-נבו
על: Struggling for Time: Environmental Governance and Agrarian Resistance in Israel/Palestine \ Natalia Gutkowski
על: בין הזמנים: טקס וטקסט בחברה משתנה / חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל (עורכים)
על: ארכיאולוגיה, אומה וגזע: התמודדות עם העבר ודה־קולוניזציה של העתיד בישראל וביוון / רפאל גרינברג ויאניס חמילקיס