דבר העורכת | חיה שטייר

 

"מה זאת אומרת אנחנו משוקמים שלכם? מה אנחנו נכים?" פרוייקט שיקום שכונות מהמבט "מלמטה" של התיאטרון הקהילתי

שולמית לב-אלג'ם

המאמר מציג את התיאטרון הקהילתי כפרקטיקה תרבותית פופולרית המאפשרת ארטיקולציה בקרב הקו-תרבות. תיאטרון קהילתי הוא טקסט תרבותי שהקו-תרבות יוצרת בעצמה, והוא משלב אמנות עם אקטיביזם, אסתטיקה עם פרגמטיקה ומעורבות חברתית שכוונתה לחולל העצמה ושינוי חברתי. שחקנים חובבים, המייצגים את הקו-תרבות שהם שייכים אליה יוצרים מופע תיאטרוני בהנחיית איש תיאטרון מקצועי. המופע, שמבוסס על חוויות היומיום של הקהילה, מוצג לעיניה ומשמש זרז לשלב הדיון המתקיים לאחר המופע בין השחקנים לקהל. החלק הראשון של המאמר משרטט את המסגרת התיאורטית המבוססת על הגישה הניאו-גרמשיאנית לחקר התרבות הפופולרית. החלק השני של המאמר משתמש במארג התיאורטי על מנת לנתח שני מופעים קהילתיים, ולחשוף את הטקטיקות החתרניות שבאמצעותן מנהלת הקו-תרבות דיון נוקב עם פרויקט שיקום השכונות.

​

ערים יצירתיות: ירושלים, תל אביב והכלכלה החדשה

נורית אלפסי

לחשיפה הגוברת של הכלכלה הישראלית לתהליכים גלובליים השלכות דרמטיות על המרחב והחברה בזמננו. בעיקר נודעת חשיבות להיווצרותו של מה שמכונה בספרות של השנים האחרונות "מעמד יצירתי" (Creative/Innovative Class) ולתנועתו במרחב. מועסקים בהייטק ובעלי מקצועות חופשיים, ביניהם גם עובדים בתחום האדריכלות, העיצוב ואמנויות הבמה, שאורח חייהם משלב הכנסות גבוהות וצריכה מרובה, מתרכזים במרחבים עירוניים מצומצמים יחסית שנעשים עד מהרה לבועות של שפע ונהנתנות מערביים. תהליכי ההתכנסות מרוֹקנים חבלי ארץ וערים אחרות מהתעסוקה המכונה "יצירתית", מההכנסות הגבוהות ומהצריכה התובענית, ומחדדים את הפערים במרחב. במחקר הנוכחי נבחנים תהליכים אלה מנקודת המבט של ירושלים ותל-אביב: שני המוקדים העירוניים החשובים בישראל, הנסחפים על רקע התהליכים רבי העוצמה לשני קצוות נבדלים, ובמידה רבה גם מנוגדים, של אורח חיים, תעסוקה וכלכלה. חרף הניסיונות לקַרבן הולכות שתי הערים ומתרחקות זו מזו. המחקר הנוכחי עוסק בהיבטים של ההתרחקות הזו ובמשמעויותיה.

​

גירושין בישראל: היבטים דמוגרפים-חברתיים

עליזה צ. לוין

עבודה זו בוחנת את תופעת הגירושין בישראל ומתמקדת בהשפעה של מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים של בני הזוג על יציבות הנישואין. ראשית, העבודה בוחנת את הקשר בין הומוגמיה מבחינת מוצא, השכלה וגיל על הסיכויים לגירושין. בנוסף לכך, העבודה בוחנת גם את הקשרים שבין השקעה ברכוש משותף, עיתוי הנישואין והשאלה האם אילו נישואין ראשונים לשני בני הזוג על הסיכויים לגירושין. מחקר זה משתמש במדגם המזווג שנאסף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוסס על מפקדי 1983 ו-1995. ממצאי הניתוח הרב משתני מראים כי התאמה מבחינת השכלה משפיעה על הסיכוי לגירושין, בעיקר בשלב מאוחר של הנישואין. הממצאים מעלים שאלות מעניינות לגבי מוצא בישראל. כאשר מגדירים מוצא לפי יבשת הלידה (של האב), נישואין בין קבוצות מוצא שונות בקרב יהודים בישראל יציבים באותה מידה כמו נישואין הומוגמיים מבחינת מוצא, אולם כאשר מגדירים מוצא לפי ארץ הלידה (של האב), נישואין בין קבוצות מוצא שונות יציבים פחות מנישואין הומוגמיים לפי מוצא. כמו כן, הממצאים מלמדים כי השקעה בהון משפחתי ייחודי ונישואין ראשונים משפיעים על הסיכוי לגירושין.

​

אי-שוויון במשק הבית: תלות כלכלית של נשים נשואות בישראל לאורך זמן

גלית אהרון

תקציר מרבית המחקרים הדנים באי-שוויון בין המינים מתמקדים בתהליכים המתרחשים בשוק העבודה. המחקר הנוכחי טוען כי היחידה המשפחתית הנה מנגנון נוסף לריבוד חברתי, וכי תלותה הכלכלית של האישה הנשואה בבן זוגה, כפי שמשתקפת בתרומתה הקטנה יחסית להכנסת המשפחה, משמשת מכניזם מרכזי לשימור מעמדה החלש בחברה. עבודה זו בוחנת שינויים לאורך זמן בתלותה הכלכלית של האישה הנשואה בישראל ובגורמים המשפיעים על תלות זו. בהתבסס על נתונים מתוך סקרי ההכנסות הישראליים לשנת 1980 ולשנת 2000, נמצא כי בקרב כלל הזוגות הנשואים, נשים הגדילו את תרומתן הכלכלית להכנסת המשפחה, כלומר חלה ירידה לאורך זמן בתלותן הכלכלית של נשים נשואות, במידה רבה כתוצאה מכניסתן המאסיבית של נשים לשוק העבודה. לעומת זאת, בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, תלותן הכלכלית של נשים נשואות קטנה במידה מועטה יחסית. באמצעות רגרסיה אורדינלית נבחנה השפעתם של גורמים ברמת הזוג וברמת המשפחה על רמת התלות הכלכלית של האישה בתוך משק הבית ונמצא כי מרבית הגורמים המשפיעים על תעסוקת נשים באופן כללי גם משפיעים על תלותה הכלכלית של האישה הנשואה ושומרים על מגמה אחידה לאורך זמן. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהסתכלות מחודשת על המשפחה ועל פעילות חבריה בשוק העבודה ועל תרומתו הכלכלית היחסית של כל אחד מבני הזוג להכנסת המשפחה.

​

אלימות שליטה והנאה: היצירה הגופנית המתחדשת

לימור סמימיאן-דרש

מאמר זה מתאר את השינויים החלים בגופם של חיילי יחידת דובדבן במהלך הכשרתם. הגוף הנוצר בהכשרה זו הינו בעל יכולות חדשות של: אלימות, שליטה והנאה. המאמר מציע דיון משולב בין שלושת מושגים אלו ומציג מודל תיאורטי חדש להבנת הקשר ביניהם. היכולות הגופניות החדשות, נטען, נותרות בגופם של החיילים גם לאחר שחרורם מן הצבא, דבר המחייב לדון בטיבם של שינויים אלו. שני מושגים אנליטיים נמצאים במרכז הדיון אודות הבנת שינויים אלו: מושג ה"הביטוס" ומושג ה"ביולוגיות המקומיות". כפי שנטען תהליכי הכשרה אלו משפיעים במידת מה הן על יצירתו של הביטוס גופני חדש והן על יצירתה של "ביולוגיה מקומית" חדשה.

​

רגעים דיאלוגיים - רב שיח:

​

דברי פתיחה | רבקה ריב"ק

החיפוש אחר דיאלוג אותנטי: מבט מכאן | תמר כתריאל

על כוחה האפשרי של המילה | דבורה גולדן

בין ביקורת למחויבות: על Dialogic Moments מאת תמר כתריאל | יורם ס. כרמלי