עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - אנגלית
עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - ערבית
הקדמה:
חדשנות ויזמות במדינת הסטארט־אפ — גישות סוציולוגיות | גילי דרורי ועמליה אוליבר
ריאיון:
מאמרים:
תהליך התפתחותן וצמיחתן של תעשיות משך לאורך השנים תשומת לב במחקר, לאור חשיבותן ותרומתן של התעשיות לצמיחה כלכלית, לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים ולחדשנות טכנולוגית. לאחרונה נפוצו קריאות להתמקד בשלבים הראשוניים ביותר בחיי התעשייה, ובמיוחד ב"שלב הדגירה" (incubation stage) שלה – התקופה שבה מתקיימת פעילות יזמית טרם השקת המוצר המסחרי הראשון. מחקר זה בוחן את הגורמים שהביאו להיווצרות תעשיית הטכנולוגיה החינוכית בישראל, שהייתה אחת החלוצות בתחום פיתוח התוכנה בישראל. המחקר עוקב אחרי פעילות של שבעה מיזמים לא מסחריים שהיו הראשונים בתחום והחלו את פעילותם בשנים 1977–1983, ומתבסס על 12 ראיונות מובנים למחצה, מתוכם שישה עם המייסדים והמובילים של מיזמים אלו. הממצאים מצביעים על חשיבות תפקידם של יזמים וארגונים הפועלים ללא מטרת רווח – אלה הובילו את כל שלבי היזמות הטכנולוגית בתחום, ובכלל זה פיתוח טכנולוגי וייצור והפצה של מוצרי תוכנה. עד כה לא הוקדש מחקר רב לפעילות לא מסחרית של פיתוח מוצרים טכנולוגיים הקודמת להיווצרותן של תעשיות חדשות, והמאמר שופך אור על מאפייניה ועל חשיבותה.
יזמות טכנולוגית במרחב הפריפריאלי הדרומי: מוטיבציות להקמת מיזם טכנולוגי מרוחק מהליבה הטכנולוגית בישראל
אפרת אסולין ועמליה אוליבר
מחקרים על יזמות טכנולוגית מתמקדים בחשיבותם של אשכולות מיזמים טכנולוגיים עתירי ידע במרחבים גאוגרפיים מרכזיים ובערים גדולות ובהשפעתם על קידום חדשנות. יצירתם של אשכולות אלו מוסברת בנגישותם של משאבים הקשורים בקרבה ובצפיפות הגאוגרפית, המספקים תנאים מיטיבים להתפתחותה של פעילות טכנולוגית. מעטים המחקרים הבוחנים חדשנות טכנולוגית בפריפריה הגאוגרפית והחברתית-כלכלית, אף שגם בה מוקמים מיזמים טכנולוגיים. מחקר זה בוחן את הקמתם של מיזמים טכנולוגיים בפריפריה הדרומית ואת המוטיבציות שמציגים היזמים לכך. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם 34 יזמים טכנולוגיים, ביקשנו להבין מהו בסיס המוטיבציה של היזמים להקים מיזם טכנולוגי בפריפריה הגאוגרפית ולא בליבת המדינה. המחקר משלב בין מתודולוגיה אינדוקטיבית איכותנית, הממוקדת ביזמים ובתובנותיהם ובאופן שבו הם מציגים אותן, ובין ניתוחים סטטיסטיים לניתוח דפוסים. ממצאי המחקר מעלים כי יזמים מציגים שתי מוטיבציות עיקריות להקמת מיזם טכנולוגי בפריפריה הדרומית: האחת היא משאבים כלכליים וארגוניים ומשאבי ידע למיזם, והאחרת היא יתרונות ליזם, כגון איכות חיים, ערכים ואידאולוגיה. מצאנו גם מוטיבציה מורכבת, המבוססת על יתרונות שנגלים לאחר התחלת הפעילות הטכנולוגית בפריפריה. באורח פרדוקסלי, הפריפריה אינה רק מגבלה; היא גם מספקת ליזמים טכנולוגיים הזדמנויות שונות מאלו שבמרכז.
מיזמים בתעשיות עתירות ידע בישראל: אשכולות מאחדים לעומת אשכולות מבחינים
מחקר זה בוחן את טיפוסי המיזמים בתעשיות עתירות הידע בישראל על סמך מאפייני ההון האנושי והחברתי של היזמים, ואת השפעת סוג התעשייה והאתניות של היזמים על כינונם של טיפוסים אלו. בהתבסס על גישת הקונפיגורציה נערך ניתוח אשכולות (Cluster Analysis) לכל החברות הטכנולוגיות (1,217 בסך הכול) משתי תעשיות עתירות ידע – מדעי החיים (426) וטכנולוגיית המידע (791) – שפעלו בישראל בשנים 1996–2015. ממצאי המחקר חושפים כי במדעי החיים קיימים שלושה טיפוסים: מיזמים עסקיים חסרי הון אנושי וחברתי טכנולוגי ומחקרי, מיזמים אקדמיים, ומיזמים שהוקמו על ידי יוצאי אקדמיה בעלי הון חברתי טכנולוגי מועט. גם תעשיית טכנולוגית המידע נחלקת לשלושה טיפוסי מיזמים: מיזמים עסקיים חסרי הון אנושי וחברתי טכנולוגי ומחקרי, מיזמים שהוקמו על ידי יוצאי אקדמיה מעוטי הון אנושי וחברתי טכנולוגי ומחקרי, ומיזמים שהוקמו על ידי יוצאי אקדמיה בעלי הון חברתי מחקרי מפותח והון חברתי טכנולוגי מועט. עוד נמצא כי האתניות משפיעה על כינונם של טיפוסי המיזמים בתעשיית מדעי החיים בלבד.
פרופסיונליות נזילה של מומחי חדשנות ארגוניים בישראל
המאמר מתמקד בבחינת מעמדו הפרופסיונלי של מומחה החדשנות הארגוני באקוסיסטם של ניהול החדשנות בישראל. ניהול חדשנות הוא דואלי, שכן אף שהוא מתבסס על ידע עמום הוא נדרש לעמוד בציפיית הארגון להניע תהליכי חדשנות. האיזון בין מאפיינים אלו רלוונטי לגישות סוציולוגיות חדשות הבוחנות צורות מומחיות ועיסוקים חדשים. שאלת המחקר המרכזית היא כיצד מומחי חדשנות ארגוניים מבססים לגיטימציה פרופסיונלית לתפקידם. המחקר האיכותני, המבוסס על 33 ראיונות עם מומחי חדשנות בתעשיות שונות בישראל, מראה כי מומחי חדשנות נשענים על פרופסיונליות נזילה לשם בניית לגיטימציה פרופסיונלית. בעזרת המשגה חדשה של פרופסיונליות אני מתארת כיצד מומחי חדשנות משיגים לגיטימציה כזאת באמצעות גמישות בהתמודדות עם אילוצים ויצירת שיתופי פעולה רחבים באקוסיסטם של ניהול החדשנות בישראל. תרומתו של המחקר כפולה: תיאור המורכבות הכרוכה במיסוד שדה חדש של ידע ומומחיות מסייע לחקר החדשנות בישראל, וניתוח פרופסיונליזציה של החדשנות תורם לספרות העוסקת בפרופסיות.
"להיות אור לגויים ביזמות": אידיאל ההייטקיסט הציוני בחינוך הבית-ספרי בישראל
שרי ר' אלפי-ניסן, לימור גבאי-אגוזי ומיכל פגיס
במערכת החינוך הממלכתית בישראל, "אומת הסטארט-אפ", יש שימוש נרחב בשיח יזמי. השיח היזמי הגלובלי מעלה על נס את עצמאות הפרט ומקדם ערכים אינדיווידואליים וניאו-ליברליים. הטמעת השיח היזמי בחינוך הממלכתי, שבו מהדהדים שיחים אתנו-לאומיים קולקטיביסטיים, מעלה פרדוקס. פרדוקס זה מתעצם בשנים האחרונות, שבהן מערכת החינוך מקדמת אחידות ערכית אתנו-לאומית בשם הממלכתיות. באמצעות מחקר איכותני רב-מוקדי בקרב קובעי מדיניות ובמרחבי בתי הספר וסוכניו, בחנו את האופן שבו מתיישב הפרדוקס בשדה החינוך בישראל. הממצאים מראים כי בחינוך הממלכתי ניצב ההייטקיסט הציוני בקדמת הבמה, כאידיאל תרבותי של עצמי היברידי יזמי-לאומי. דרך האידיאל הזה, רוח היזמות והנרטיב הציוני מוטמעים זה בזה, מחמיאים זה לזה ומנגישים זה את זה. השיח היזמי המקומי מהווה נקודת חיבור ייחודית שבה ערכים אתנו-לאומיים מגויסים לחיזוק האתוס היזמי, ובה בעת ערכים ונרטיבים ניאו-ליברליים נרתמים לחיזוקה של זהות אתנו-לאומית. כך, השפה היזמית בישראל מאתגרת את ההבחנה הבינרית בין האינדיווידואלי לקולקטיבי ומשקפת את הדיאלקטיקה שבין ניאו-ליברליזם ולאומיות.
מחקרנו האתנוגרפי ממשיג את חוויות ההשתתפות של סטודנטים, שרבים מהם מקבוצות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית, בתוכנית חדשה של חינוך ליזמות (entrepreneurship education) במכללה בפריפריה. הממצאים, המבוססים על ראיונות מובנים למחצה עם 44 סטודנטיות וסטודנטים, מלמדים שמשתתפיה של תוכנית החינוך ליזמות חווים פרדוקס הנובע ממתח בין שתי התנסויות הנתפסות בעיניהם כסותרות: למידה אקדמית טיפוסית ופעילות יזמית. בפרדוקס מגולם גם מתח בין יזמות במרכז ליזמות בפריפריה עקב האחרוּת שחווים סטודנטים רבים ביחס למרכז ולמרכזי הכוח, דהיינו בשל המרחק הגאוגרפי ובעיקר הסמלי שלהם משיח יזמי. הסטודנטים מתמודדים עם הפרדוקס בשתי דרכים: האחת היא התעלמות ממנו והתמקדות באחד מצמד מרכיביו – למידה אקדמית או פעילות יזמית, והאחרת היא אימוץ הלך רוח פרדוקסלי שמאפשר לסטודנטים לשלב בין שני המרכיבים. שילוב כזה מסייע לפתח כישורי יזמות ולהרחיב את תפיסותיהם העצמיות של הסטודנטים והסטודנטיות הן כלומדים הן כיזמים. המחקר תורם להבנת האתגרים שעימם מתמודדים סטודנטים מקבוצות מוחלשות ומודרות בפריפריה הישראלית בתוכניות חינוך ליזמות. תרומתנו לספרות גלומה בזיקה התאורטית בין חינוך ליזמות ובין תורת הפרדוקסים ובהארת תהליך הלמידה, המעצב את תפיסותיהם של המשתתפים בתוכניות אלו.
כמו באמריקה? תהליכי גלוקליזציה באימוץ מודל חדשנות עירונית בישראל
בעולם מתרחשים תהליכי עיור מואצים, והדבר מעלה את הצורך להטמיע מודלים של חדשנות ברמה העירונית. אחד המודלים המיושמים בעולם הוא זה של קרן בלומברג האמריקנית. בשנת 2015 יובא המודל לישראל ובמסגרתו הוקמו בארץ שני צוותי חדשנות – בתל אביב ובירושלים; ב-2017 הוקם צוות נוסף בבאר שבע. מחקר זה בודק כיצד הוטמע מודל החדשנות העירונית האמריקני בישראל. המחקר, המבוסס על תאוריית הגלוקליזציה של ארגונים ועל תאוריות של ניהול חדשנות, בוחן תהליכי גלוקליזציה בישראל ואת השונות בין שלושת המקרים. מניתוח איכותני של ראיונות עומק עם מנהלי צוותי החדשנות ושל מגוון מקורות משניים עולים דפוסי פעולה שמרחיבים את התאוריה ומדגימים שהמודל העולמי לא התקבל כפי שהוא אלא עבר שינויים והושפע בעצמו מהמפגש הלוקלי. כאשר בוחנים את הדיפוזיה של הרעיונות מלמעלה למטה, מתגלות שלוש דרגות של אימוץ ודחייה של המודל הגלובלי: קבלה, אדפטציה מקומית והתנגדות. בציר ההשפעה ההפוך, מלמטה למעלה, מתברר שהמודל העולמי האמריקני השתנה בעקבות המפגש עם המקומי. עוד נמצאה שונות בהטמעת המודל האמריקני בשלוש הערים בישראל, ואפשר להסבירה בהבדלים שבין מרכז לפריפריה.
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אתיקה אלגוריתמית? המקרה של מדעני נתונים בישראל
נטע אבנון, דן קוטליאר ושירה ריבנאי-בהיר
בעשור האחרון הולך ומתרחב הדיון האקדמי והציבורי בהשלכות החברתיות והאתיות של אלגוריתמים המבוססים על נתוני עתק. אולם על אף היוזמות המבקשות להביא למיסודה של אתיקה אלגוריתמית, תחום זה נותר בחיתוליו, ופירושה של אותה אתיקה עודנו לוט בערפל – בעולם בכלל ובישראל בפרט. בהתבסס על הגישה הפרגמטיסטית, ובאמצעות 60 ראיונות עומק, מאמר זה מתחקה אחר משטרי המוסר הדומיננטיים של מדעני נתונים ישראלים ואחר האופן שבו הם מבינים ומבנים אתיקה אלגוריתמית. המאמר מציג שלושה הגיונות מוסר מרכזיים: אתיקה כמוסר אישי של היחיד, אתיקה כמקל בגלגלי הקדמה, ואתיקה כמוצר סחיר. לטענתנו, אף שמדע הנתונים הוא מקצוע חדש, ההגיונות המוסריים הללו מעוגנים היטב בתרבות הטכנוקרטית והליברטריאנית של פרופסיית האם הוותיקה של מקצוע זה – ההנדסה – והם מוֹנעים למעשה את התמסדותו של משטר מוסר קולקטיבי ומוסכם. הממצאים הללו מאפשרים להיטיב ולהבין את ההשלכות החברתיות של אלגוריתמים, ולזהות את יחסי הגומלין בין ההגיונות המוסריים של מדעני נתונים ובין הכלים האלגוריתמיים שהם מפתחים.
ביקורות ספרים:
על: "הדור של 1940": מתאבדים וחולי נפש בחברה הישראלית / עודד היילברונר
על: On kings \ David Graeber and Marshall Sahlins
על: סוציאל-דמוקרטיה מקומית: עלייתו של דור פוליטי חדש במפלגת העבודה הישראלית (2006–2009) / סיגל עוזרי-רוייטברג
על: מפגשים: היסטוריה ואנתרופולוגיה של המרחב הישראלי-פלסטיני / דפנה הירש (עורכת)
על: התנהגות לא נאותה בארגונים / יואב ורדי ואלי וייץ
על: Another now: Dispatches from an alternative present \ Yanis Varoufakis
על: Multiple globalizations: Linguistic landscapes in world cities \ Eliezer Ben-Rafael and Miriam Ben-Rafael
על: We have never been middle class: How social mobility misleads us \ Hadas Weiss
על: גיוון: נשות קריירה פלסטיניות אזרחיות ישראל / עמליה סער והואזן יונס
על: שפה אחלה: שילוב הערבית בעברית הישראלית / עבד אלרחמן מרעי
על: Israeli theatre: Mizrahi Jews and self-representation \ Naphtaly Shem-Tov
על: סופה של האהבה: סוציולוגיה של יחסים שליליים / אווה אילוז