דבר העורכת | חיה שטייר

 

דברים לזכרו של דני רוזוליו ז"ל | שלמה גץ

​

השפעת יצירתה של רנטה על שכר העובדים: ניתוח רב רמות

אילן תלמוד

המחקר קושר בין ארבעה מקורות של יצירת רנטות: אי-השוויון ברשת העסקות הבין-ארגוניות, אי-השוויון בנגישות למשאבים פוליטיים, אי-השוויון התעסוקתי ואי-השוויון המגדרי. המסגרת המחקרית התאורטית מאגדת תחת גישה אנליטית אחת (הסוציולוגיה של הרנטה) שלוש תאוריות מבניות, שכל אחת מהן מתייחסת בנפרד לזירה מובחנת של אי-שוויון: (1) תאוריית הרשתות, המתייחסת לחליפין אסימטרי בתחרות בלתי משוכללת ודנה בעיקר ביתרון תחרותי בהקשר של שוקי הייצור והיחסים הבין-ארגוניים; (2) תאוריית גיוס המשאבים, המדגישה קונפליקטים פוליטיים מאורגנים ויחסי תנועות פוליטיות עם הסביבה; (3) גישת הכלכלה הדואלית, המיושמת בעיקר על-ידי האסכולה המבנית בחקר הריבוד החברתי, ומטפלת בהשפעה הענפית על אי-השוויון בשוק העבודה. נוסף על כך, הבדלים שיטתיים בין המינים מפורשים במאמר זה כיכולת יצירת רנטה נצלנית על-ידי הגברים באמצעות המבנה הפטריארכלי של העבודה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות מודל ליניארי מדרגי (היררכי), המאפשר לפרק את שונות שכרם של העובדים למרכיבים בין-ענפיים ותוך-ענפיים. מדדים של ההון החברתי של הענף (יעילות הקשר ואסימטריית הקשר, האומדים את יכולתו של הענף ליצור רנטה כתוצאה מחליפין אסימטרי) מעלים את שכר הגברים. הקשר למרכז הפוליטי, הנמדד באמצעות הבעלות הפוליטית על המוסדות הכלכליים בענף, משפיע מאוד על שכר הגברים. כמו כן, שכר הגברים מושפע מהמיקום הגאוגרפי של הענף שהם מועסקים בו, ושילובם בענפים הנמצאים בפריפריה מקטין את שכרם. כצפוי, מיקום הענף במגזר הליבה הטכנולוגי מעלה את שכר העובדים בו. הממצאים בולטים בעיקר לגבי הגברים, ועובדה זו מבליטה את חשיבות הריכוזיות הענפית של עבודת הנשים. ממצא חשוב העולה מניתוח ראשוני זה הוא כי לנשים אין יתרונות מבניים מיצירת רנטה ענפית. מנגנון יצירת הרנטה מיטיב בשיטתיות עם הגברים ולא עם הנשים. המחקר מדגים את החשיבות האנליטית של הסוציולוגיה של הרנטה כעוגן מקשר בין סוציולוגיה כלכלית לבין סוציולוגיה של ריבוד חברתי.

​

"גמדים או רובוטים": מחויבות ודה-הומניזציה כלפי עובדים "זמניים" בקרב מנהלי משאבי אנוש במגזר הציבורי

רונה גוצלב ואורלי בנימין

מאמר זה עוסק בתהליך המתרחש בשולי ההעסקה הבלתי שגרתית במגזר הציבורי בארץ. מדובר בתהליך רגשי-חברתי, שחוקרים אמריקאים מכנים אותו Oppressive Othering - הבניה דכאנית של אחרוּת. המאמר מנתח את התהליך כפי שהוא משתקף בהסבריהם של מנהלי משאבי אנוש במגזר הציבורי בישראל, שהתראיינו במהלך שנת 2001 בנושא העסקה בלתי שגרתית והתיקון לחוק ההעסקה של עובדי חברות כוח אדם. בראיונות נחשף ממד רגשי-חברתי, שמשקף את מאמציהם של מנהלי משאבי אנוש לבסס יחסי קרבה--ריחוק עם המועסקים בהעסקה בלתי שגרתית. הממצאים מצביעים על מרכיבים אינטראקטיביים כבעלי משמעות בביסוסה של מחויבות ובהיווצרותה של דה-הומניזציה כלפי עובדים ועובדות. דיוננו מבקר העסקה בלתי שגרתית כפרקטיקה המעמעמת גבולות אתיים ביחסי העסקה ומעלה את האפשרות שהיא מתלכדת עם צורות אחרות של דיכוי חברתי.

​

סודיות ועמימות גרעינית כצורה של אינטימיות תרבותית: חברת הסיכון העולמית ופרשת ואנונו במודרניות הרפלקסיבית

אורי בן-אליעזר ואדריאנה קמפ

מחקרים על פעילותן של תנועות חברתיות טרנס-לאומיות בחברת הסיכון העולמית נוטים לראות במרכזיותן ובהשפעתן תוצר של שתי טרנספורמציות מרכזיות: הירידה במעמדה של מדינת הלאום כמוקד של כוח וריבונות וצמיחתה של חברה אזרחית פעילה. "פרשת ואנונו", הטכנאי שנידון לשמונה-עשרה שנות מאסר בגלל פרסום סודות הגרעין של ישראל, והתגובה למעשיו, במישור המקומי והכלל-עולמי גם יחד, משמשות דווקא לניתוח המכשולים העומדים בפני תנועות חברתיות טרנס-לאומיות, השואפות להשפיע על מדיניות הגרעין ולתרום לשינוי כלל-עולמי. מכשולים אלה נובעים בעיקר מהפוליטיקה התרבותית של "מדינת הסוד" הגרעינית, המכוננת ריבונות לאומית והמגייסת את החברה האזרחית המקומית באמצעות יצירת סודיות ועמימות בכל הנוגע לנושא הגרעין. מתוך הבנה שאי אפשר לצמצם את ממדיה של "התערבות זרה" לתחום היחסים בין המדינות, המאמר תורם לספרות הולכת וגדלה המסבירה יחסים טרנס-לאומיים ופוליטיקה עולמית באמצעות מערכות יחסים בין שחקנים שונים הפועלים בזירה מתוך השפעה של נורמות, זהויות ותרבות בכלל. בין השאר, המאמר מסביר מדוע, על אף השנויים המתחוללים בעולמנו, מדינות הלאום עדיין איתנו והאידיאל של עולם נקי מגרעין רחוק מלהתגשם.

​

"רוב הסיכויים שזיכרון העבר יישכח כלא היה": הבניה של הומוסקסואליות במדורי ייעוץ בעיתוני נוער

כלנית צאלח

מחקר זה בוחן את השיח על הומולסביות במדורי הייעוץ בעיתונות הנוער, מדורים המבנים דיאלוג בין מבוגרים לבני נוער במסגרת שמציעה עיסוק בחוויות "האותנטיות" של גיבוש הזהות. את קורפוס המחקר - כל הגיליונות של מעריב לנוער וראש 1 שיצאו בין 1986 ל-2000 - ניתחתי במסורת האיכותנית, מתוך תפיסה של שיח כפרקטיקות הקשורות בגוף ידע, וכצורות מסוימות של הקניית משמעות למציאות באמצעות מילים או דימויים. כך ביקשתי לעמוד על האופנים שבהם טקסטים חברתיים פועלים, במובן הפוקויאני, כזירה לכוח ולעידוד הפיקוח על העצמי, ולבדוק את הקשר בין ידע/כוח לנורמליות וסטייה, וכיצד אלה מובנים חברתית ומתווכים דרך מדורי הייעוץ. המוטיב המרכזי במדורים הוא הכחשת ההומולסביות. מגוון של פרקטיקות שיח מגויסות לשם כך. המבנים הנרטיביים המסבירים את ההתנסות ההומולסבית הופכים אותה לחטא בר-תיקון ומסמנים את הנתיב לכפרה.

​

ילדות במשפחות יהודיות מן המעמד הבינוני בפולין-ליטא במאה התשע-עשרה ועלייתן של תנועות חברתיות

מתת אדר בוניס

עבודה זו דוחה את ההנחה שמשפחה וחדשנות מנוגדים זה לזה. היא מתמקדת ביחסים שבים שארים מבוגרים לשארים צעירים במשפחות של יהודים מן המעמד הבינוני בפולין ליטא במאה התשע-עשרה, ומלמדת על חיוניותן של יחידות משפחתיות גדולות ודינמיות, הכוללות משקי בית מורחבים ורשתות משפחתיות רבות היקף, להתפתחותן הרגשית והאינטלקטואלית של צעירים שהתגייסו בבוא העת לתנועה חברתית זו או אחרת. כמוכן היא מעידה על היעילות של הגישה הפוסט-מודרניסטית בסוציולוגיה של המשפחה. יחסים נזילים של סמכות ושל אהבה, שאפיינו את המרחב המשפחתי שבו גדלו הצעירים, לא חיבלו בשלמות זהותם. הם תרמו להתפתחות צעירים עצמאיים, הישגיים ובעלי יכולת לקשור קשרים ולהפעילם למטרותיהם. כך תרמו יחסים אלה (לצד גורמים נוספים) לעלייתן של תנועות חברתיות ולמודרניזציה של החברה היהודית.

​

דיון:​

​

התפוררות המעורבות האזרחית בארצות הברית של ימינו | רוברט ד' פאטנם

​

הון חברתי, משילות, דמוקרטיה ותפוקות מדיניות: ניתוח מושגים וכמה הערות על ההקשר הישראלי

גילה מנחם וליהיא להט, בהשתתפות אדוה סימן טוב

המאמר הנוכחי מנסה לתרום להסבר תפוצתו הנרחבת של מושג ההון החברתי בשנים האחרונות. טענתנו המרכזית היא שאחד ההסברים לתפוצה זו נעוץ בזיקה שבין פרספקטיבת ההון החברתי לבין גישת המשילות החדשה. זו האחרונה מתמקדת בזיהוי התמורות המתחוללות בעשורים האחרונים בין המדינה, השוק והחברה האזרחית בתהליכי המדיניות. לטענתנו, גישת ההון החברתי מציעה מישוג של היחסים בין המדינה לחברה, מישוג המתייחס לסוגיית הדמוקרטיה ולסוגיית יכולותיה של המדינה הכרוכות בעלייתו של דפוס המשילות החדשה. המאמר מצביע על הזיקה בין הגישות ומדגים טענות אלה מתוך התייחסות למודל המשילות המתהווה במסגרת הניו-לייבור בבריטניה. סיכום הדברים מוקדש לכמה הערות על התמורות המתחוללות במאפייניו של תהליך המדיניות בישראל.

​

המגזר השלישי והחברה האזרחית – השקפה אנליטית | דני רוזוליו