עובדי מדינה: הציונות הדתית ומשא הגיור הממלכתי

מיכל קרבאל-טובי

כוח האדם אשר הקים את פרויקט הגיור הממלכתי וזה למעלה משני עשורים מְתחזק אותו כמשימה לאומית מגיע משורותיו המגוונות של הציבור הציוני-דתי. בהתבסס על מחקר אתנוגרפי בזירות מוסדיות וציבוריות שבהן ציונים-דתיים לוקחים לעצמם את הזכות והחובה לשאת את משא הגיור הממלכתי, אני מנתחת כיצד סוגית הגיור משמשת ציבור זה בעבודת הזהות הקהילתית שלו. הטענה המרכזית במאמר היא שדרך העבודה במוסדות הגיור הממלכתי וההתמסרות לתחום מדיניות הנתפס כקריטי למדינת הלאום היהודי, הקהילה הציונית-דתית שואלת את עצמה "מי אנחנו". השאלה זוכה לתשובות שונות, אך מתוך עצם העיסוק בשאלה ציונים-דתיים מתמודדים עם פיצול דתי פנימי עמוק, מתמקמים מול אחרים משמעותיים להם, מעבדים את היחסים המורכבים עם המדינה ומבררים את מחויבותם לערכי הממלכתיות והאחריות הלאומית. המאמר מתמקד בתהליכים שמבקשים להניע מעצבי דעת קהל בציונות הדתית, בעיקר אליטות רבניות וחינוכיות מאגפיה הליברליים, ולוקח בחשבון הקשרים סוציו-היסטוריים ופוליטיים רחבים הנוגעים ליחסה של הציונות הדתית למדינה, ובעיקר יחסה לעצמה כאל קבוצה שמבקשת לפעול עבור המדינה. 

​

קריירות מגדריות בישראל והשפעתן על שכר

גלית אהרון

המחקר מבקש לבחון את השפעתם של מסלולי קריירה מגדריים על שכר של נשים וגברים בישראל. מניתוח רצפים וניתוח אשכולות מתוך נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2008 עלו ארבעה מסלולי קריירה מגדריים. הנפוץ ביותר בהם הוא מסלול של עבודה רצופה במשרה מלאה, שהחלוקה המגדרית בו כמעט שוויונית. ההבדל המגדרי במסלולי הקריירה משתקף בהבדל מגדרי בשכר: במסלולים של עבודה רצופה במשרה חלקית וכניסה מאוחרת למשרה חלקית, רמות השכר נמוכות יותר והעבודות שיש בהם הן עבודות נשיות. עם זאת, נשים משכילות המשתלבות במסלול של משרה מלאה זוכות לשכר הגבוה ביותר בקרב הנשים, ואילו נשים פחות משכילות מצליחות למתן את השפעתו השלילית של המגדר באמצעות עבודה רצופה במשרה חלקית. מכאן שמלבד האפשרות של נשים להיכנס למשרות תובעניות ומלאות, הן יכולות לשפר את מעמדן הכלכלי ולמתן את הפער המגדרי בשכר על ידי השתלבות במשרה חלקית רציפה.

​

התפכחויות בחסות שוק ההון: השיח הפיננסי הפופולרי בארץ ומוטיב האכזבה ממוסדות חברתיים מרכזיים

גלית אילון
בעשורים האחרונים חלה התרחבות דרמטית של מעגלי המשקיעים והסוחרים הפיננסיים בכל רחבי העולם. מחקרים על אודות הפופולריזציה של העולם הפיננסי בארצות הברית ובבריטניה קשרו בינה ובין תהליכי ניאו-ליברליזציה ותיארו כיצד קידום הפעילות הפיננסית הוא למעשה טכניקה של עיצוב סובייקט יזמי מכוון שוק. מחקר זה מתמקד במרחב הפיננסי הפופולרי בארץ ובוחן את השיח של גורמים המבקשים לקדם פעילויות השקעה ומסחר בקרב הציבור הרחב. המחקר מראה כי המאמץ להבנות את ערכה ומשמעותה של הפעילות הפיננסית נשען על הדגשת מוגבלותם ואזלת ידם של מוסדות חברתיים מרכזיים, ובמיוחד הנישואים, העבודה והמדינה, כמסגרות שיכולות להגן על הפרט או להבטיח את חירותו. כך, השיח הפיננסי הפופולרי כורך את התודעה הפיננסית בהתפכחות ממוסדות אחרים – התפכחות המוצגת הן ככואבת והן כמשחררת. שיח ההתפכחות הזה מבסס את המשגת השוק כמעין מסגרת אנטי-מוסדית ומקנה לגיטימציה להשהות בתוכו תחושות של שייכות ונאמנות החורגות מאינטרס הרווח. 

​

אי-שוויון בהשלמת התואר הראשון: רקע חברתי, הישגים לימודיים קודמים ומאפיינים מוסדיים

יריב פניגר, עודד מקדוסי וחנה איילון

מאמר זה מבקש להפנות את תשומת הלב לשאלת הפערים החברתיים בהשלמת התואר הראשון לאור התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והגיוון הפנימי שנוצר בה. המחקר מבוסס על קובץ נתונים שהוכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשלב מידע מכמה מקורות אדמיניסטרטיביים. הממצאים מלמדים שהסיכוי של נשים לסיים את התואר בזמן תקני גדול יותר מזה של גברים, והסיכוי של יהודים גדול משמעותית מזה של ערבים. למצבה הכלכלי של המשפחה ולהישגים לימודיים קודמים השפעה חשובה על סיכויי השלמת התואר. המכללות הציבוריות, ובהן המכללות להוראה, אשר מילאו בשני העשורים האחרונים תפקיד מרכזי בהתרחבות המערכת, סובלות משיעורי נשירה גבוהים יותר מאלו שנמצאו באוניברסיטאות ובמכללות הפרטיות, גם כאשר מפקחים על ההרכב החברתי של תלמידיהן ועל הישגיהם הקודמים. 

​

ארוחות ואחרות: תהליכי האחרה בבתי תמחוי

יעל כהן, מיכל קרומר-נבו וניר אביאלי

מאמר זה עוסק בתהליכי האחרה כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי תמחוי. באמצעות תצפית משתתפת כמתנדבת וכן כסועדת בשבעה בתי תמחוי מורחב כאן הדיון בהאחרה ובעוני – דיון שבדרך כלל נוטה להתמקד בניתוח של שיח במדיה – וכולל ניתוח של פרקטיקות הסעדה, הרגלים, נורמות וכללים המארגנים את אופני סידור המרחב והזמן שבאמצעותם סועדים בבתי תמחוי הופכים ל"אחרים". ספציפית אנו טוענים כי ההאחרה מבוססת על ארבעה ממדים משלימים: הצבת גבול, הרחקה, טשטוש זהות והטלת סטיגמה. אנו מציגים את ארבעת הממדים ודנים ביחסים ביניהם לאור הספרות העוסקת באחרות ובעוני. כמו כן נידונים במאמר היבטים מתודולוגיים הקשורים לשימוש הייחודי שנעשה במחקר בחושי הגוף לאיסוף ידע.

​

מערכי הסבר על פיברומיאלגיה בקרב פיזיותרפיסטיות

נטע רויטנברג ואביהו שושנה

במאמר זה אנו מציעים לבחון את מערכי ההסבר (accounts) על פיברומיאלגיה בקרב פיזיותרפיסטיות בישראל, את המשאבים העומדים לרשותן בבואן לטפל בחולות ואת החלופות שהן פונות אליהן לאור מיעוט המשאבים הפרופסיונליים. ממצאי המחקר חושפים ארבעה מבני משמעות: 1. אי-ודאות, עמימות תפקידית ויצירתיות בטיפול; 2. הבניה פסיכולוגית של המחלה, החולות והטיפול; 3. ניהול המחלה הרצוי באמצעות עידוד של סובייקטיביות ניאו-ליברלית; 4. ללמוד לחיות עם כאב – פיתוח יחס מיוחד כלפי מושג הכאב, המבוסס על הפיכתו לשולי ולשגרתי. פרק הדיון עוסק בהשלכות של ממצאים אלו על תפקיד החולה ("חולות טובות" ו"חולות רעות"), על תפיסת הכאב ועל השינוי האפיסטמולוגי הנדרש מהפיזיותרפיסטיות לשם טיפול במחלת הפיברומיאלגיה.