בין פלשתינה, לבנון ואירופה: נסיעות וטיולים בתנאים של מזרח תיכון קולוניאלי חסר גבולות
מאמר זה מתחקה אחר הנסיעות והטיולים של תושבי פלשתינה המנדטורית ומבקש לחשוף את אורחות החיים באזור שבו מעברי גבול היו כמעט חסרי משמעות. המאמר מדגיש את תרומתה של תנועה אנושית לכינון זהויות גיאופוליטיות וגבולות אתנו-מרחביים: נסיעות הערבים והיהודים באזור לצורכי נופש, מסחר ולימודים המחישו את היות פלשתינה חלק מיחידת תנועה מרחבית של "המזרח התיכון", וסייעו לכינונו של מרחב חיים ערבי-יהודי משותף, גם אם זמני ומתוחם. הפלגות היהודים אל קרוביהם באירופה הבליטו את הזהות האירופית, אף שיצרו מתיחות מסוימת עם חלק מהמוסדות הציוניים. המאמר מצטרף למחקרים חדשים על חיי היומיום בפלשתינה ומבקש להשתחרר מתפיסות דומיננטיות בסוציולוגיה של התיירות, הרואות בתיירות דאז פעילות מערבית בלבד. המחקר מתבסס על מגוון מקורות ארכיוניים מוסדיים ואישיים, החל בנתונים סטטיסטיים של תנועה בגבולות וכלה בתמונות משפחתיות שצולמו בחו"ל.
דרך כמקום בתנועה: כביש 31 וערד בין חיבור לניתוק
בתיה רודד, אבינעם מאיר וארנון בן-ישראל
כבישים ודרכים נדונים לרוב בהקשר תחבורתי, כאמצעי לקישור ליניארי בין מקומות. אולם על פי פרדיגמת הניידות החדשה הם מקום שיש לו דינמיקה רגשית, חווייתית, סמלית ופוליטית, ישות גיאוגרפית גדושה במשמעות למשתמשים בה ולשוכנים לידה, והיא מעצבת את המרחב ומעוצבת על-ידו. בהתבסס על ראיונות, על סקר אוכלוסייה ועל חומרים ארכיוניים, מאמר זה בוחן כיצד אופיין כביש 31 בשיח המקומי של תושבי ערד לפני שדרוג הכביש וכיצד הוא מאופיין אחריו. לטענתנו, המיקום השולי של ערד בישראל והמציאות המרחבית הדו-אתנית יצרו שיח מורכב ותפיסת מקום מסוכסכת — טיעון המוסיף רובד לפרדיגמת הניידות החדשה. המאמר מראה כיצד שיח הכביש בקרב תושבי ערד, עיירת הספר השולית, מתקיים במרחב מרובד כלכלית, תרבותית ואתנית ומכיל מארג מורכב של רגשות מעורבים, מתחים בין-אתניים ברמה המקומית ומתחי גלעין-שוליים ברמה הארצית. שיח מקומי זה של תושבי ערד מעשיר את פרדיגמת הניידות בהציעו את תפיסת הידע המקומי הסובייקטיבי, ידע שנצבר בתהליך דינמי מתוך היכרות קרובה וממושכת עם מרחב הכביש. ידע זה יכול לסייע בהבנה טובה יותר של הוויית המקום וצרכיו, קל וחומר באזור הספר השולי, ולהעלות הזדמנויות לצמיחה כלכלית שאינן נראות “מלמעלה“.
ההתמקחות המרובה עם הפטריארכיה: פריון וילודה בעיני נשים ערביות אקדמאיות בישראל
מאמר זה עוסק בפריון הילודה מנקודת מבטן ופעילותן של נשים מהשוליים האתניים והחברתיים בחברה פטריארכלית במדינת ישראל. על רקע שינויים פוליטיים, טריטוריאליים, כלכליים ודמוגרפיים שעברו החברה הערבית בישראל בכלל והחברה הבדווית בנגב בפרט, המחקר בוחן את הירידה בפריון בשנים האחרונות בצומת שבין מעמד הנשים לשליטה הפוליטית הפטריארכלית והאתנית בחברה. נקודת המוצא היא תיאוריית ההתמקחות עם הפטריארכיה, הגורסת כי נשים נעזרות באסטרטגיות של התמקחות כדי להשיג את המיטב בתחום הביטחון הכלכלי ובשאר תחומי החיים, ובמקרה זה תוך כדי התמודדותן עם אילוצים פטריארכליים. המאמר מציע את רעיון ההתמקחות המרובה וטוען כי הנשים מתמקחות בו-זמנית הן עם הסדר הפטריארכלי הרחב הן עם המשפחות הגרעיניות שלהן עצמן. ממצאי ראיונות עומק עם נשים בדוויות בנגב פורשים מסגרת מושגית לאפיון התמקחותן של נשים בנושא הפריון. המסגרת מבוססת על שלושה מוטיבים מרכזיים השזורים זה בזה: ההתדיינות עם מסורת חברה פטריארכלית, התנגדות למודל סבל האם ושאיפה לחיים איכותיים במובן המודרני. ממצאי המאמר מציגים את הנשים לא כקרבנות חסרות ישע ופסיביות אלא כמתדיינות התדיינות מרובה על הסדר הקיים מול נשאי פטריארכיה שונים, מתנגדות לו או מתפשרות ומשלימות עמו, ובה בעת שואפות לעתיד טוב יותר ברמת הפרקטיקות היומיומיות.
נישואין הומוגמיים בהשכלה בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל
מאמר זה מתמקד בקשר שבין השכלתן של נשים ערביות בישראל ובין סיכויי הנישואין שלהן לשותף הדומה להן ברמת ההשכלה. מחקרים ממדינות מערביות שונות מצביעים על עלייה בנישואין הומוגמיים בהשכלה בקרב המשכילים ביותר, אך גם בקרב הפחות משכילים — בגלל זמינות נשים משכילות ובגלל ההעדפה בקרב גברים ונשים לבן/בת זוג שרמת השכלתם גבוהה. אולם מעטים המחקרים על הקשר שבין השכלה לדפוסי נישואין בחברות במעבר, שבהן מתקיימים שינויים מבניים במעמד האישה לצד פטריארכיה חזקה. בשנים האחרונות, נשים ערביות משכילות עומדות בצומת שבין העדפת זוגיות הומוגמית מבחינת השכלה ובין הרצון להימנע מרווקות לנוכח היצע נמוך של גברים משכילים. בהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין מהשנים 1983 , 1995 ו 2008- , ממצאי המחקר מראים כי בקרב נשים שהשכלתן מתחת לתיכונית חלה עלייה בשיעור הנישואין כלפי מעלה מבחינת רמת ההשכלה, אך זאת בעיקר עם גברים שהשכלתם תיכונית. לעומת זאת, נשים אקדמאיות לא ראו עלייה משמעותית בסיכוי להינשא לבעלי השכלה דומה. נראה כי למרות העלייה בהשכלת הנשים, הלחץ להימנע מרווקות גבוה יותר מההעדפה להומוגמיה השכלתית, בתנאים של דוחק בשוק הנישואין.
שינויים במבנה התעסוקה בישראל: משדרוג לקיטוב
אלינה רוזנפלד-קינר וטלי קריסטל
לאחרונה הצביעו מחקרים אחדים על תופעה חדשה במדינות המערביות, המכונה “קיטוב תעסוקתי“ — גידול בתעסוקה בעבודות גבוהות שכר ובעבודות נמוכות שכר, בד בבד עם צמצום התעסוקה בעבודות ברמת שכר בינונית. המחקר הנוכחי מציג ניתוח שיטתי ראשון מסוגו של השינויים שחלו בהתפלגות העבודות בישראל, משנות השבעים של המאה ה 20- ואילך. ממצאי המחקר מעלים כי התקופה הקורפורטיסטית בכלכלה הפוליטית של ישראל (1972-1983) התאפיינה בשדרוג תעסוקתי (עלייה בחלקן היחסי של עבודות גבוהות שכר, לצד צמצום בחלקן היחסי של עבודות נמוכות שכר), ואילו בתקופה הניאו-ליברלית (1995-2008) חל קיטוב תעסוקתי בשוק העבודה בישראל, כפי שאירע גם במדינות מערביות אחרות. ממצאי המחקר מלמדים על חשיבותו של ניתוח היצע העבודות לאורך העשורים האחרונים ועל תרומתו להבנה מעמיקה של השינויים שחלו בהזדמנויות התעסוקה בשוק העבודה בישראל, ומצביעים על תפקידה של הכלכלה הפוליטית בעיצוב הזדמנויות התעסוקה בשוק העבודה.
מאמר זה בוחן את האופן שבו דוח ועדת טרכטנברג אבחן את הגורמים למחאת קיץ 2011 ואת זהות נשאיה, וכן את המענים שהציע לתביעות המוחים. באמצעות ניתוח שיח ביקורתי אנו חושפות את פרדיגמת המדיניות — תהליך של הבניית בעיות חברתיות, אוכלוסיות יעד ומכשירי מדיניות — שבאמצעותה יוחסה משמעות לתביעות המוחים ושתורגמה להצעות מדיניוּת (agenda setting). טענתנו היא כי דוח ועדת טרכטנברג אמנם ניכס את הרטוריקה של המחאה, אולם תרגם אותה לסדר יום מדיני באמצעות שיזור בין מדיניות כלכלית-חברתית ניאו-ליברלית שרוככה בשוליה ובין תובנות של מודל ההשקעה החברתית — מדיניות אירופית המעודדת פיתוחו של הון אנושי במסגרת של כלכלת ידע. עוד אנו טוענות כי דוח ועדת טרכטנברג הבנה מחדש את הפרויקט ההגמוני הישראלי בתקופה הניאו-ליברלית. ניתוחנו מבוסס על שילוב בין הספרות העוסקת בתוצרי תנועות חברתיות ובין הגישה המוסדית-רעיונית. שילוב זה מאפשר להבין כיצד תוצרי תנועות חברתיות עשויים להיות מנוגדים לכוונותיהם של המוחים, וכיצד הידע והשיח (שמקורם בפרדיגמת המדיניות) שעליהם סוכני מדינה מבססים את פרשנותם לתביעות המוחים עלולים לדלל תביעות אלו ולתרום לפיזור המחאה ולדה-מוביליזציה שלה.
ביקורות ספרים:
על: Haredi Masculinities between the Yeshiva, the Army, Work and Politics: The Sage, the Warrior and the Entrepreneur \ Yohai Hakak
על: Sweet Burdens: Welfare and Communality among Russian Jews in Germany \ Sveta Roberman
על: עבריינות ואכיפת חוק: תיאוריה, מדיניות, ביקורת / חגית לרנאו
על: הציונות והאימפריות / יהודה שנהב
על: שובו של מרטין בובר: המחשבה הלאומית והחברתית בישראל מבובר עד הבובריאנים החדשים / אורי רם
על: Israel and Africa: A Genealogy of Moral Geography \ Haim Yacobi
על: A Jewish Guide in the Holy Land: How Christian Pilgrims Made Me Israeli \ Jackie Feldman
על: אוטוטופיה: על מרחב הביניים הפרוורי בישראל / תמר ברגר
על: מפילנתרופיה לאחריות חברתית של עסקים: המקרה של בנק דיסקונט / ריקי גליה
על: הגוף הגברי החרדי-ליטאי בספרות המוסר ובסיפורי הצדיקים / יקיר אנגלנדר
על: פוליטידתיה של שכול בחברה הפלסטינית: מגדר, דת ולאום / מראם מסארווה
על: Economic Citizenship: Neoliberal Paradoxes of Empowerment \ Amalia Sa’ar